הכרת אלוהים היא הדרך ליראת אלוהים ולהתרחקות מרע

כל אחד מכם נדרש לבחון מחדש את חיי אמונתו באלוהים, על מנת שתוכלו לדעת אם בחיפושכם אחר אלוהים הוא הצלחתם באמת להבין, הצלחתם באמת לתפוס ולזכות באמת להכיר את אלוהים, אם אתם יודעים באמת מה יחסו של אלוהים כלפי סוגי בני האדם השונים ואם אתם מבינים באמת מהי עבודתו של אלוהים עליו וכיצד אלוהים מגדיר כל אחד ממעשיו. האל הזה, העומד לצדכם, המנחה את כיוון התקדמותכם, הקובע את גורלכם ומספק את כל צרכיכם – בסיכומו של דבר, עד כמה אתם מבינים ועד כמה אתם באמת יודעים על אודותיו? האם ידוע לכם מהי עבודתו עליכם מדי יום ביומו? האם ידועים לכם העקרונות והמטרות שעליהם הוא מבסס כל פעולה ופעולה שלו?

אלוהים הוא מקור חיי האדם

אלוהים הוא מקור חיי האדם

מהרגע שבו אתם מגיעים בבכי לעולם הזה, אתם מתחילים למלא את חובתכם. אתם נכנסים לתפקידכם בתוכנית של אלוהים ובייעודו של אלוהים. אתם מתחילים את מסע החיים. בלי קשר לרקע שלכם ולמסע הצפוי לכם, איש לא יכול לברוח מהתזמור וההסדר שהותוו לו משמיים, ואיש לא שולט על גורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מאז תחילת קיומו של האדם, אלוהים עובד בהתמדה, מנהל את התבל הזו ומכוון את השינויים והתנועות של כל הדברים. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת תזמור יד אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל.

חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן אין לי ברירה אלא להיות ישיר ולהסביר לכם את רצוני. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי וכן את מהותי. לכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים לנסות להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושאים האלה לא זרים לכם לחלוטין, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בהם. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ועוד באופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את הנושאים האלה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומלאה בעיטורי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ושאסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים, איש מעולם לא בחן את הנושאים האלה ביסודיות או ירד לעומקם. ניכר שכולכם פסלתם על הסף את הצווים המנהליים שהפצתי. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהזעמת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר, פרי מעשיכם הופך לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, ושהבנת טבעו של אלוהים מלווה בהבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בפיתוח הבנתכם לגבי טבעו של אלוהים.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

על אף שהאנושות הושחתה, היא חיה עדיין תחת ריבונותו וסמכותו של הבורא

השטן משחית את האנושות זה אלפי שנים. הוא גרם לכמויות מופלגות של רוע, רימה דור אחר דור וביצע פשעים מתועבים בעולם. הוא התעלל באדם, רימה את האדם, פיתה את האדם להתנגד לאלוהים וביצע מעשים רעים שהפריעו לתוכנית הניהול של אלוהים ושיבשו אותה פעם אחר פעם. אולם בסמכותו של אלוהים, כול הדברים והיצורים החיים ממשיכים להישמע לכללים ולחוקים שקבע אלוהים.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

רק אלוהים, שיש לו הזהות של הבורא, הוא בעל הסמכות הייחודית

זהותו המיוחדת של השטן גרמה לרבים להפגין עניין עז בביטוייו בהיבטים שונים. יש אף אנשים טיפשים רבים המאמינים כי מלבד אלוהים, גם השטן הוא בעל סמכות, כי השטן מסוגל לעשות נסים ומסוגל לעשות דברים שאינם אפשריים לאדם. וכך בנוסף לעבודת אלוהים, האנושות שומרת מקום בלבה גם לשטן, ואף סוגדת לשטן כמו לאלוהים.

דרך החיים | עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב' חלק 1 - המשך

דרך החיים | עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב' חלק 1 - המשך

דבריו של אלוהים בסרט זה הם מתוך הספר 'הדבר מופיע בבשר'. תוכנו של סרט זה:

איש לא יכול לשבש את העבודה שאלוהים גומר בדעתו לבצע

עבודת הניהול של אלוהים ועבודתו להושעת האנושות מתחילות בעקידת יצחק

לאלוהים לא אכפת אם האדם טיפש – כל מה שהוא דורש הוא שהאדם יהיה נאמן

האדם זוכה בברכת אלוהים משום היושר והמשמעת שלו

משא נפשו של אלוהים הוא תמיד זכייה במי שמכיר את אלוהים ומסוגל לשאת עליו עדות

כנסיית האל הכול יכול
משיח

אלוהים עצמו, הייחודי א'

השטן לא העז מעולם להפר את סמכות הבורא, ומשום כך כול הדברים חיים בתוך סדר

זהו קטע מתוך ספר איוב, והמלה "הנו" בדברים האלה מתייחסת לאיוב. אף שהוא קצר, פסוק זה מבהיר סוגיות רבות. הוא מתאר חילופי דברים מסויימים בין אלוהים לבין השטן בעולם הרוח, ומספר לנו כי מושא דבריו של אלוהים היה השטן. הוא אף מתעד את אשר נאמר על ידי אלוהים באופן ספציפי. דברי אלוהים היו מצווה ופקודה לשטן.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

סמכות הבורא אינה ניתנת לשינוי ואינה ניתנת להפרה

מה ראיתם בשלושת החלקים האלה של כתבי הקודש? האם ראיתם שיש עיקרון שעל פיו מפעיל אלוהים את סמכותו? לדוגמה, אלוהים כרת ברית עם האדם בעזרת הקשת בענן, כאשר מיקם קשת בין העננים כדי לומר לאדם שלעולם לא ישמיד שוב את העולם במבול. האם הקשת בענן שאנשים רואים היום עודנה אותה קשת שנאמרה מפי אלוהים? האם טבעה ומשמעותה השתנו? אין ספק שהתשובה היא לא. אלוהים ביצע פעולה זו תוך הפעלת סמכותו, הברית שכרת עם האדם נמשכת עד היום והמועד שבו הברית הזו תשתנה, תלוי כמובן באלוהים. לאחר שאלוהים אמר "את קשתי נתתי בענן", הוא עמד תמיד בברית הזו, עד עצם היום הזה. מה אתם רואים בכך? אף שאלוהים הינו בעל סמכות ועוצמה, הוא קפדן מאוד ובעל עקרונות במעשיו, ונותר נאמן לדבריו. קפדנותו ועקרונות מעשיו, מראים כי לא ניתן להפר את דבר אלוהים ולא ניתן להתעלות על סמכותו של אלוהים. על אף שהוא בעל סמכות עליונה, וכול הדברים הם תחת ריבונותו, ועל אף שיש לו העוצמה לשלוט בכול הדברים, אלוהים מעולם לא גרם נזק לתוכניתו ולא הפר אותה, ובכל פעם שבה הוא מפעיל את סמכותו, הדבר נעשה בהתאמה קפדנית לעקרונותיו, מציית בדיוק לדברים שנאמרו מפיו והולך בעקבות הצעדים והמטרות של תוכניתו. אין צורך לומר, שכל הדברים הנשלטים על ידי אלוהים מצייתים אף הם לעקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו של אלוהים, ואין אדם או דבר הפטור מהסדרי סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. בעיני אלוהים, המבורכים זוכים למזל טוב כתוצאה מסמכות אלוהים והמקוללים מקבלים את עונשם בשל סמכותו. תחת ריבונות סמכותו של אלוהים, אין איש או דבר הפטור מהפעלת סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. סמכות הבורא אינה משתנה בעקבות שינויים בגורם כלשהו, ובדומה לכך, העקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו אינם משתנים מכול סיבה שהיא. השמיים והארץ עשויים לעבור תהפוכות גדולות, אך סמכות הבורא לא תשתנה. כול הדברים עשויים להיעלם, אך סמכות הבורא לא תיעלם לעולם. זוהי מהות סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי ושאינה ניתנת להפרה, וזהו עצם ייחודיותו של הבורא!

הדברים שלהלן הינם הכרחיים להכרת סמכותו של אלוהים, ומשמעותם נמסרת בשיתוף שלהלן. הבה נמשיך לקרוא מכתבי הקודש.

4. מצוותו של אלוהים לשטן

(איוב ב' 6) "ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמור".

חומרים נוספים לקריאה

שיר קודש | 'האם אתם הולכים אחר עבודתו הנוכחית של אלוהים'

שיר קודש | 'האם אתם הולכים אחר עבודתו הנוכחית של אלוהים'

אם אינכם יכולים ללכת אחרי האור של ימינו,

אז יש מרחק בינכם לבין האל,

הקשר הזה אולי אפילו נותק,

אתם ללא חיים רוחניים תקינים.

יחסים תקינים עם אלוהים בנויים

על קבלת דברי האל כיום.

האם יש לכם חיים רוחניים תקינים

ומערכת יחסים נאותה עם האל?

האם אתם הולכים אחר זרם רוח הקודש?

האם יצאתם ממצב פסיבי?

אלה המאמינים בדברי האל,

אשר עושים את עבודת אלוהים כיסוד

והולכים אחר אור הרוח כיום,

הם נמצאים בזרם רוח הקודש.

מזמור אתה בליבי

I

כשאני ממלא את חובתי הרחק מהבית,

אני חושב עליך, ואני מתפלל אליך.

על ידי קריאת דבריך,

למדתי לבטוח בך יותר וליבי נרגע, או.

על מנת לשאת לך עדות , אני סובל כאב רב,

ויודע אפילו טוב יותר כמה יפה אתה.

אחריך, אני אלך עד סוף העולם.

כשתשנה את צורתך,

נברך את שובך, או, נברך את שובך.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

עובדת שליטתו וריבונותו של אלוהים על כל הדברים והיצורים החיים מעידה על קיומה האמיתי של סמכות אלוהים

בדומה לנאמר לעיל, מתועדת ברכתו של יהוה לאיוב בספר איוב. מה העניק אלוהים לאיוב? "ויהוה ברך את אחרית אויב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות" (איוב מ"ב 12). מנקודת מבטו של האדם, מה היו הדברים האלה שניתנו לאיוב? האם היו נכסים של אדם? האם עם נכסים אלה, היה איוב עשיר מאוד בתקופה ההיא? וכיצד הוא רכש את הנכסים האלה? מה גרם לעושרו? אין צורך לומר שהם הגיעו לבעלותו של איוב תודות לברכתו של אלוהים.

שרים של תפילות השמים כאן כה כחולים

שרים של תפילות

השמים כאן כה כחולים

I

הנה שמיים, שמיים כה שונים!

ניחוח נעים מחלחל לארץ, והאוויר צח.

האל הכול יכול התגלם כבשר ודם וחי בינינו,

מבטא את האמת, מתחיל את השיפוט של אחרית הימים.

דברי האל חושפים את אמת שחיתותינו.

אנו מטוהרים ומובאים לידי שלמות

בעזרת כל סוגי הניסיון והזיכוך.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

סמכות הבורא אינה מוגבלת על ידי הזמן, המרחב או הגיאוגרפיה, ולא ניתן לאמוד את ממדי סמכותו של הבורא

הבה נעיין בבראשית כ"ב 17-18. זהו קטע נוסף שנאמר על ידי יהוה אלוהים, ושבו אמר לאברהם, "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי". יהוה אלוהים בירך את אברהם פעמים רבות בכך שצאצאיו יתרבו – ובאיזו מידה הם יתרבו? במידה שעליה מדובר בכתבי הקודש: "ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים". כלומר אלוהים ביקש להעניק לאברהם צאצאים רבים ככוכבי השמיים, שופעים כמו החול אשר על שפת הים. אלוהים דיבר תוך שימוש בדימויים, ומן הדימויים האלה לא קשה להבין כי אלוהים לא יעניק לאברהם רק צאצא אחד, שניים, ואף לא אלף, אלא מספר שלא ניתן למנותו, שדי בו כדי להיות לעמים רבים, כי אלוהים הבטיח לאברהם שיהיה אב לגויים רבים. והאם המספר הזה הוחלט על ידי האדם או שהוא הוחלט על ידי אלוהים?

דרך החיים | אלוהים עצמו, הייחודי א' סמכותו של אלוהים (א') חלק 2

דרך החיים | אלוהים עצמו, הייחודי א' סמכותו של אלוהים (א') חלק 2

דבריו של אלוהים בסרט זה הם מתוך הספר 'הדבר מופיע בבשר'. תוכנו של סרט זה:

ביום הרביעי, נוצרים עונות השנה, הימים והשנים של האנושות, כשאלוהים מפעיל את סמכותו פעם נוספת

ביום החמישי, צורות החיים השונות והמגוונות מפגינות את סמכות הבורא בדרכים שונות

ביום הששי, הבורא מדבר, וכול מיני היצורים החיים הקיימים במחשבתו, מופיעים בזה אחר זה

תחת סמכותו של הבורא, כול הדברים מושלמים הם

אין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להחליף את זהותו של הבורא

האל הכול יכול
ברק ממזרח

אלוהים עצמו, הייחודי א'

האופן והמאפיינים הייחודיים של אמירות הבורא הם סמל לזהותו ולסמכותו הייחודיות

רבים שואפים לחפש את ברכות אלוהים ולזכות בהן, אך לא כולם יכולים לזכות בברכות אלה, כי לאלוהים עקרונות משלו והוא מברך את האדם בדרכו. ההבטחות שאלוהים מבטיח לאדם ומידת החסד שהוא מעניק לאדם, מחולקים על סמך מחשבותיו ומעשיו של האדם. ואם כך, מה מראות ברכותיו של אלוהים? מה הן אומרות לנו? בשלב זה, הבה נניח בצד את הדיונים על סוגי האנשים שאלוהים מברך אותם, או על עקרונות ברכתו של אלוהים לאדם. במקום זאת, הבה נתבונן בברכת אלוהים לאדם במטרה להכיר את סמכותו של אלוהים, מנקודת המבט של הכרת סמכותו של אלוהים.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

לאחר שהוא יוצר את כול הדברים, סמכות הבורא מאושרת ומופגנת פעם נוספת בברית הקשת בענן

סמכות הבורא מופגנת ומופעלת לנצח בקרב כול הברואים, והוא אינו רק שולט בגורלם של כול הדברים, אלא שולט גם באנושות, הברייה המיוחדת שברא במו ידיו, שהיתה בעלת מבנה חיים שונה ושמתקיימת בצורת חיים שונה. לאחר שיצר את כול הדברים, הבורא לא חדל מלבטא את סמכותו ועוצמתו. בעיניו, הסמכות שבעזרתה החזיק בריבונות על פני כול הדברים וגורל האנושות כולה, החלה רשמית רק לאחר שהאנושות נולדה באמת מתוך ידו.

מזמור דברי אלוהים | כך מושל האלוהים בכל

שירים על אלוהים | 'כך מושל האלוהים בכל'

I

כשאתם מגיעים בוכים אל העולם,

אתם מתחילים למלא חובותיכם.

ונכנסים לתפקידכם בתכנית האל, בסדר אלוהי,

ומתחילים במסע החיים.

לא משנה הרקע או הדרך שלפניכם,

לא ניתן לברוח מהתזמור או ההסדר שניתן משמיים,

ואין איש ששולט בגורל שלו,

כי הוא בלבד, המושל בכל, רק הוא, רק הוא יכול.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

אין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להחליף את זהותו של הבורא

מאז החל בבריאת כול הדברים, החלה סמכותו של אלוהים לבוא לידי ביטוי ולהתגלות, כי אלוהים ברא את כול הדברים בעזרת מילים. תהיה אשר תהיה הדרך שבה ברא אותם, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך שברא אותם, כול הדברים התהוו ועמדו על כנם והתקיימו בזכות דברי אלוהים, וזוהי סמכותו הייחודית של הבורא. בזמן שקדם להופעתה של האנושות בעולם, השתמש הבורא בעוצמתו ובסמכותו כדי לברוא את כול הדברים למען האנושות, ועשה שימוש בשיטותיו הייחודיות כדי להכין לאנושות סביבת מחיה מתאימה.

מזמור | 'אהבת אלוהים המיסה את ליבי'

מזמור | 'אהבת אלוהים המיסה את ליבי'

I

שומעת קריאותיך, אני חוזרת לפניך.

מילותייך מאירות, אני רואה את השחיתות.

לעיתים הייתי קרה אליך פגעתי והעצבתי אותך,

קשוחה ומרדנית עזבתי אותך לבדך.

למה אהבתך לאדם מתוגמלת בכאב?

אני שונאת את הלב הקשה והמושחת שלי.

מזוהם ולא ראוי לראותך, באהבתך.

אני כזה אדם מרדני,

איך יכולתי להכיר את ליבך ואהבתך?

האהבה שלך אמיתית, אני חייבת לך הרבה.

אתה מארח לי חברה כשאני מיוסרת,

ליבך דואב מאהבה כשאני מזוקקת.

כשאני עצובה אתה כאן, מה שחסר לי אתה נותן.

מול האהבה שלך ליבי רוצה להישבר.

אהבתך המיסה את ליבי הקפוא,

ועכשיו יש לי לב מחודש.

אלוהים עצמו, הייחודי א'

תחת סמכותו של הבורא, כול הדברים מושלמים הם

כול הדברים שברא אלוהים, ובהם הדברים שיכולים לזוז והדברים שאינם יכולים לזוז, דוגמת עופות ודגים, עצים ופרחים, וכולל חיות המשק, החרקים וחיות הבר שנוצרו ביום הששי – כולם היו טובים לאלוהים, ויתרה מכך, בעיני אלוהים, הגיעו הדברים האלה לשיא השלמות בהתאם לתוכניתו ולאמות המידה שהוא שאף להשיג. צעד אחד צעד, ביצע אלוהים את הפעולה שהתכוון לבצע בהתאם לתוכניתו. בזה אחר זה, הופיעו הדברים שהתכוון לברוא, והופעתו של כול אחד מהם היתה השתקפות של סמכות הבורא והתגבשות של סמכותו, ובזכות התגבשות זו, לא היתה לכול הברואים ברירה אלא להיות אסירי תודה לחסדו של הבורא ולהזנה שבאה מהבורא. בשעה שמעשיו הפלאיים של אלוהים באו לידי ביטוי, העולם הזה עלה על גדותיו, חלק אחר חלק, מכול הדברים שנבראו בידי אלוהים, והשתנה מתוהו ובוהו וחושך לבהירות ואור, מדממת מוות לחיוניות ומרץ ללא גבול. בין כול הדברים שנבראו, מן הגדול עד לקטן, מן הקטן עד למיקרוסקופי, לא היה ולו אחד שלא נברא בסמכותו ובעוצמתו של הבורא, והיה צורך וערך ייחודי ופנימי לקיומו של כול אחד מהברואים. יהיו אשר יהיו ההבדלים בצורתם ובמבנה שלהם, לא היה עליהם אלא להיווצר על ידי הבורא כדי להתקיים תחת סמכותו. לעתים בני אדם רואים חרק מכוער מאוד ואומרים, "החרק הזה נוראי כל כך, לא ייתכן שיצור כה מכוער נוצר על ידי אלוהים – לא ייתכן שהוא היה בורא דבר מכוער כל כך". איזו דעה מטופשת! מה שעליהם לומר הוא, "על אף שהחרק הזה כה מכוער, הוא נוצר על ידי אלוהים, ולפיכך מוכרחה להיות לו מטרה ייחודית משלו". במחשבותיו התכוון אלוהים להעניק ליצורים החיים השונים שברא מראה מכול סוג ומין וכול מיני תפקידים ושימושים, וכך אף לא אחד מן הדברים שיצר אלוהים נוצק באותה התבנית. מן החיצוניות שלהם ועד להרכבם הפנימי, מהרגלי החיים שלהם ועד למקום שהם תופסים – כול אחד מהם שונה. לפרות יש מראה של פרות, לחמורים – מראה של חמורים, לאיילים – מראה של איילים ולפילים – מראה של פילים. התוכלו לומר מי מהם הוא היפה ביותר ומי המכוער ביותר? התוכלו לומר מי מהם המועיל ביותר וקיומו של מי הוא הנחוץ פחות? יש שאוהבים את המראה של הפילים, אך איש אינו נעזר בפילים כדי לזרוע שדות. יש שאוהבים את מראה האריות והנמרים, כי המראה שלהם הוא המרשים ביותר מבין כול הדברים, אך האם ניתן להחזיקם כחיות מחמד? בקצרה, כשמדובר בכול הדברים, על האדם להיכנע לסמכות הבורא, כלומר להיכנע לסדר שקבע הבורא לכול הדברים. זוהי הגישה הנבונה ביותר. רק גישה של חיפוש הכוונות המקוריות של הבורא וציות להן, היא קבלה אמיתית של סמכות הבורא וביטחון אמיתי בה. הדבר טוב לאלוהים, אם כך איזו סיבה יש לאדם למצוא פגמים?

כך כול הדברים שנבראו בסמכות הבורא ינגנו סימפוניה חדשה לריבונותו של הבורא, יפתחו באקדמה מבריקה לעבודתו ביום החדש, וברגע הזה גם הבורא יפתח דף חדש בעבודת הניהול שלו! על פי חוק הנבטים באביב, ההבשלה בקיץ, הקציר בסתיו והאחסון בחורף, שנקבע על ידי הבורא, כול הדברים יהיו הד לתוכנית הניהול של הבורא ויקדמו בברכה את יומם החדש, התחלתם החדשה ומהלך החיים החדש שלהם, ובמהרה יתרבו ברצף אינסופי כדי לקדם בברכה כול יום תחת ריבונות סמכותו של הבורא...

כנסיית האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום הששי, הבורא מדבר, וכול מיני היצורים החיים הקיימים במחשבתו, מופיעים בזה אחר זה

באופן בלתי נתפס, עבודתו של הבורא בבריאת כול הדברים נמשכה חמישה ימים, ומייד לאחר מכן קידם הבורא בברכה את היום הששי לבריאת כול הדברים על ידו. היום הזה היה עוד התחלה חדשה ועוד יום יוצא מן הכלל. מה היתה אפוא תכניתו של הבורא ערב היום החדש הזה? אילו ברואים חדשים ייצור ויברא? האזינו, זהו קולו של הבורא...

"ויאמר אלֹהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו-ארץ, למינה; ויהי-כן. ויעש אלֹהים את-חית הארץ למינה, ואת-הבהמה למינה, ואת כל-רמש האדמה, למינהו; וירא אלֹהים, כי-טוב." (בראשית א' 24-25). אילו יצורים חיים נכללים כאן? בכתבי הקודש נאמר: בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה. כלומר, ביום הזה לא זו בלבד שהיו כול מיני יצורים חיים על פני האדמה, אלא הם אף סווגו על פי מינם, ובדומה לנאמר לעיל, "וירא אלהים כי טוב".

כמו בחמשת הימים הקודמים, באותה הנימה, גם ביום הששי ציווה הבורא על לידת היצורים החיים שבהם חפץ, וכי יופיעו על פני האדמה, כול אחד על פי מינו. כשהבורא מפעיל את סמכותו, דבר מדבריו אינו נאמר לשווא, וכך ביום הששי, הופיע כול אחד מהיצורים החיים שהוא התכוון לברוא, בשעה שנקבעה. בשעה שהבורא אמר, "תוצא הארץ נפש חיה למינה", הארץ נמלאה מייד חיים, ועל פני האדמה הופיעה לפתע נשימתם של כול מיני יצורים חיים... במרחבי העשב הירוקים, הופיעו בזו אחר זו פרות חסונות, כשהן מניעות את זנבותיהן מצד לצד, כבשים פועות התקבצו לעדרים וסוסים צוהלים החלו לדהור... בן-רגע, מרחבי העשב העצומים והשקטים התפקעו מרוב חיים... הופעתן של חיות משק שונות אלה היתה מראה יפהפה על פני ערבות העשב השלוות, והוא הביא עמו חיוניות ללא גבולות... הן יהיו בנות הלוויה של ערבות העשב ושליטות ערבות העשב, שכול אחת מהן תלויה באופן הדדי באחרת; כך הן גם יהיו לשומרות האדמות האלה, שיהיו בית הגידול הקבוע שלהן ושיספקו להן את כל צורכיהן, מקור של הזנה נצחית לשם קיומן...

באותו היום שבו נוצרו חיות משק שונות אלה על פי דברי הבורא, הופיע גם שפע של חרקים, בזה אחר זה. אף שהיו הקטנים שבכול היצורים החיים, כוח חייהם היה בכול זאת בריאתו הפלאית של הבורא, והם לא הגיעו מאוחר מדי... אחדים נופפו בכנפיהם הקטנות ואילו אחרים זחלו באיטיות; אחדים קפצו ודילגו, אחרים התנודדו; אחדים נעו קדימה במהירות, אחרים מיהרו לסגת; אחדים נעו הצידה, אחרים קפצו גבוה ונמוך... כולם היו עסוקים בניסיון למצוא להם בתים: אחדים נדחקו אל תוך העשב, אחדים החלו לחפור מחילות באדמה, אחדים התעופפו אל העצים החבויים ביערות... אף שהיו קטנים בגודלם, הם לא היו מוכנים לשאת את ייסורי הבטן הריקה, ולאחר שמצאו להם בתים משלהם, מיהרו לחפש מזון כדי לקיים את עצמם. אחדים טיפסו על העשב כדי לאכול את גבעוליו הרכים, אחדים חפנו אדמה מלוא פיהם והזינו בה את בטנם, כשהם אוכלים בחשק ובהנאה רבה (לטעמם, גם אדמה היתה מעדן טעים); אחדים היו חבויים ביערות, אך הם לא עצרו לנוח, כי המוהל שבתוך העלים הירוקים הכהים והמבריקים סיפק להם ארוחה עסיסית... לאחר ששבעו, עדיין לא חדלו החרקים מפעילותם. אף שהיו קטנים במידותיהם, היו להם אנרגיה אדירה ומרץ ללא גבול, וכך מכול הברואים, הם הפעילים ביותר והחרוצים ביותר. הם מעולם לא התעצלו ומעולם לא התפנקו במנוחה. לאחר ששבעו, הם עדיין טרחו על עמלם למען העתיד, העסיקו את עצמם ומיהרו הנה והנה למען המחר, למען הישרדותם... הם זמזמו בשקט שירים במנגינות ובמקצבים שונים כדי לעודד את עצמם להמשיך הלאה. הם אף הוסיפו שמחה לעשב, לעצים ולכול סנטימטר של אדמה, כשהם הופכים כול יום וכול שנה לייחודיים... בשפות שלהם ובדרכים שלהם, הם העבירו מידע לכול היצורים החיים על פני האדמה. ובעזרת מהלך החיים המיוחד להם, הם סימנו את כול הדברים, שעליהם הותירו עקבות... הם הכירו מקרוב את האדמה, הדשא והיערות, הביאו מרץ וחיוניות לאדמה, לדשא וליערות והביאו את עצותיו וברכותיו של הבורא לכול היצורים החיים...

מבטו של הבורא חלף על פני כול הדברים שברא, וברגע זה נעצר מבטו על היערות וההרים, כשמחשבותיו פונות אליהם. כשנאמרו דבריו, הופיעו ביערות העבותים ועל ההרים בריות מסוג שלא דמה לשום סוג שהיה לפניו: הן היו חיות הבר שנאמרו מפי אלוהים. שעתן הגיעה זה מכבר, הן ניערו את ראשיהן ונופפו בזנבותיהן, כול אחת בכוחה הייחודי. לאחדות מהן היתה פרווה צמרירית, אחדות היו משוריינות, אחדות חשפו ניבים, אחדות חשפו שיניים, אחדות היו בעלות צוואר ארוך, אחדות בעלות זנב קצר, אחדות בעלות עיניים פראיות, אחדות בעלות מבט חששני, אחדות התכופפו כדי לאכול עשב, אחדות עם דם סביב פיהן, אחדות מקפצות על שתי רגליים, אחדות פוסעות על ארבע פרסות, אחדות מביטות למרחק מעל צמרות עצים, אחדות אורבות ביערות, אחדות מחפשות להן מערות לנוח בהן, אחדות רצות ומשתובבות על המישורים, אחדות משחרות לטרף ביערות...; אחדות שאגו, אחדות ייללו, אחדות נבחו, אחדות קראו...; אחדות בקול סופרן, אחדות בקול בריטון, אחדות במלוא גרון, אחדות בקול בהיר ומלודי...; אחדות היו קודרות, אחדות יפות, אחדות מגעילות, אחדות חמודות, אחדות מפחידות, אחדות תמימות ומקסימות... כולן הופיעו בזו אחר זו. ראו כיצד הן התהלכו, מתנשפות, חופשיות ברוחן, אדישות זו לזו מתוך בטלה, לא טורחות להעיף מבט זו בזו... כל אחת מהן נושאת את החיים המסויימים שהוענקו לה על ידי הבורא, פראות ואכזריות משלה, הן הופיעו ביערות ועל ההרים. בזות לכול, תקיפות באופן כה מוחלט – מי עשה אותן לשליטות האמיתיות של ההרים והיערות? מן הרגע שבו נקבעה הופעתן על ידי הבורא, הן "תבעו לעצמן" את היערות ואת ההרים, כי הבורא כבר חתם את גבולותיהן וקבע את תחום קיומן. רק הן היו השליטות האמיתיות של ההרים והיערות, ולכן היו כה פראיות, וכה מלאות בוז. הן נקראו "חיות בר" אך ורק מפני שמכול הברואים, הן היו הפראיות, האכזריות והבלתי ניתנות לביות באמת. לא ניתן היה לבייתן, ולפיכך לא ניתן היה לגדלן, והן לא יכולות היו לחיות בהרמוניה עם האנושות או לעבוד למען האנושות. מכיוון שלא ניתן היה לגדלן והן לא יכולות היו לעבוד למען האנושות, היה עליהן לחיות בריחוק מן האנושות והאדם לא יכול היה להתקרב אליהן. ומכיוון שחיו בריחוק מהאנושות והאדם לא יכול היה להתקרב אליהן, היתה להן היכולת לממש את האחריות שהוענקה להן על ידי הבורא: לשמור על ההרים והיערות. פראותן הגנה על ההרים ושמרה על היערות, והיתה ההגנה וההבטחה הטובה ביותר של קיומן והתפשטותן. יחד עם זאת, פראותן שמרה והבטיחה את האיזון בין כול הדברים. הגעתן הביאה עמה תמיכה ועיגון להרים וליערות; הגעתן החדירה מרץ וחיוניות ללא גבול להרים וליערות השקטים והריקים. משלב זה והלאה, נעשו ההרים והיערות לבית גידולן הקבוע, והן עתידות היו שלא לאבד את ביתן לעולם, כי ההרים והיערות הופיעו והתקיימו למענן, וחיות הבר עתידות היו למלא את תפקידן ולעשות כל שביכולתן, כדי לשמור עליהם. כך עתידות היו חיות הבר להישמע בקפידה גם לתוכחות הבורא להיאחז בשטחן, להמשיך לשמור בעזרת טבען החייתי על האיזון בין כול הדברים, שנקבע על ידי הבורא, ולהפגין את סמכותו ועוצמתו של הבורא!

האל הכול יכול

לעיון נוסף

מזמור | 'כל האומות באות אל אורך'

 כנסיית האל הכול יכול-מזמור | 'כל האומות באות אל אורך'


אתה פותח את חיבוקך הר-חב,

ללטף האנושות בתוך אנ-ח-תה,

אתה מניע זרו-עותיך, של אכפ-תיות וחו-זק,

ועיניך הבהירות זורחות!

ואהבתך ורחמיך איתנו תמיד,

ופניך האדירות מופיעות,

בעולם זה המושחת מזה זמן רב,

כעת קרני האור שלך כאן.

ועולמנו גוסס, מובס ומרו-שע,

והיא קוראת למושיע שיבוא שנית.

אתה מביא תק-ווה לאנו-שות,

וקץ לאלפיים שנות, המ-תנה.

1. מהו משפט?

דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת המשפט היא עבודתו של אלוהים עצמו, ולכן אלוהים עצמו חייב להיות זה שמבצע אותה – האדם לא יכול לעשותה בשמו. מאחר שהמשפט הוא כיבוש האדם באמצעות האמת, אין ספק שאלוהים מופיע עדיין בצלם הבשר והדם כדי לבצע את העבודה הזו בקרב בני האדם. כלומר, באחרית הימים, המשיח ילמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של אלוהים.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

למשמע המילה "משפט", אתם חושבים על הדברים שאמר יהוה לכל המקומות ועל דברי התוכחה שאמר ישוע אל הפרושים. אף שהדברים האלה חמורים, הם לא משפטו של האדם על ידי אלוהים. אלה הם רק דברים שאלוהים אמר בסביבות שונות, כלומר בנסיבות שונות, והם שונים מהדברים שאומר המשיח כשהוא שופט את האדם באחרית הימים. באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.

מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

מה שאני אומר יום נועד לשפוט את חטאיהם של בני האדם ואת מרדנותם. הוא נועד לקלל את מרדנותם של בני האדם. הרמאות והנכלוליות שלהם, ומילותיהם ומעשיהם – כל הדברים שלא עולים בקנה אחד עם רצונו של אלוהים – יעברו שיפוט, ורשעותם של בני האדם תוגדר כחוטאת. אלוהים מדבר לפי עקרונות המשפט, והוא מגלה את טבעו הצודק על-ידי שיפוט רשעותם, הטלת קללה על מרדנותם, וחשיפת כל פרצופיהם המכוערים. ...משפט, ייסורים והחשיפה של חטאי האנושות – אף אדם או דבר לא מסוגל להימלט מהמשפט הזה. אלוהים שופט כל דבר מטונף. רק בזכות כך ניתן לומר שטבעו של אלוהים צודק. אחרת, איך אפשר יהיה לומר שאתם ראויים להיקרא ניגודים?

מתוך 'כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי' ב'הדבר מופיע בבשר'

באמצעות מה אלוהים הופך את האדם למושלם? באמצעות טבעו הצודק של אלוהים. טבעו של אלוהים מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, והוא הופך את אלוהים למושלם בעיקר באמצעות משפט. יש כאלה שלא מבינים, ושואלים מדוע אלוהים מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים, "אילו אלוהים היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו אלוהים היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהוא עדיין הופך למושלם?" אלה דבריהם של בני אדם שלא מכירים את עבודתו של אלוהים. מה שאלוהים מקלל הוא המרדנות של האדם, ומה שהוא שופט הוא חטאיו של האדם. על אף שהוא מדבר בחומרה וללא כל רגישות, הוא מגלה את כל מה שנמצא באדם, ובאמצעות הדברים הקשים האלה, הוא מגלה את הדברים המהותיים בתוך האדם. אולם באמצעות משפט כזה, הוא מספק לאדם ידע עמוק בנוגע למהות הבשר והדם, ולכן האדם מתמסר לציות בפני אלוהים. בשרו ודמו של האדם הם חטא, הם שייכים לשטן, הם מרדניים, והם מושא הייסורים של אלוהים – על כן, כדי לאפשר לאדם להכיר את עצמו, דברי השיפוט של אלוהים חייבים להכות בו, וצריך להיעשות שימוש בכל סוג של זיכוך. רק כך תוכל עבודתו של אלוהים לשאת פרי.

מהדברים שאלוהים אמר אפשר לראות שהוא כבר הרשיע את בשרו ודמו של האדם. אם כך, האם אלה מילות קללה? הדברים שאלוהים אומר מגלים את טיבו האמיתי של אלוהים, ואתם נשפטים באמצעות גילויים כאלה, וכשאתם רואים שאתם לא מסוגלים לְרַצות את רצונו של אלוהים, אתם חשים בתוככם צער וחרטה, אתם חשים שאתם חבים כל כך הרבה לאלוהים, ושאתם לא מספיקים לרצונו של אלוהים. יש זמנים שבהם רוח הקודש מטילה עליכם משמעת מתוככם, והמשמעת הזו נובעת מהשיפוט של אלוהים. יש זמנים שבהם אלוהים מוכיח אתכם ומסתיר את פניו מכם, שבהם הוא לא מתייחס אליכם כלל ולא עובד בתוככם, אלא ממיט עליכם ייסורים בדממה על מנת לזכך אתכם. עבודתו של אלוהים באדם נועדה בעיקר כדי להבהיר את טבעו הצודק של אלוהים. איזו עדות נושא האדם על אלוהים בסופו של דבר? הוא מעיד שאלוהים הוא אל צודק – שטבעו הוא צדק, חרון אף, ייסורים ומשפט. האדם מעיד על טבעו הצודק של אלוהים. אלוהים משתמש בשיפוט שלו כדי להפוך את האדם למושלם. הוא אוהב את האדם ומושיע את האדם – אך כמה טמון באהבתו של אלוהים? יש משפט, מלכותיות, חרון אף וקללה. על אף שאלוהים קילל את האדם בעבר, הוא לא השליך את האדם לחלוטין אל בור התהום, אלא השתמש באמצעי הזה כדי לזכך את אמונתו של האדם. הוא לא המית את האדם, אלא פעל על מנת להפוך את האדם למושלם. מהות הבשר היא מאפייניו של השטן – אלוהים תיאר זאת במדויק – אך העובדות שאלוהים מבצע לא תואמות לחלוטין את דבריו. הוא מקלל אתכם כדי שתאהבו אותו וכדי שתכירו את מהות הבשר והדם. הוא ממיט עליכם ייסורים כדי שתתעוררו, כדי לאפשר לכם להכיר את הפגמים שיש בכם ולהכיר את חוסר הערך הגמור של האדם. לפיכך, הקללות, המשפט, המלכותיות וחרון האף של אלוהים, כולם נועדים להפוך את האדם למושלם. כל מה שאלוהים עושה כיום וכל הטבע הצודק שהוא מבהיר בתוככם נועדו להפוך את האדם למושלם – כזו היא אהבתו של אלוהים.

מתוך 'רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

השיתוף של האדם:

ומהו שיפוט? שיפוט הוא כאשר אלוהים חושף ומגדיר במילים את המהות המושחתת של האנושות ואת האמת אודות שחיתות האנושות. האם אמירותיו של אלוהים כוללות הרבה דברי שיפוט? הן אכן כוללות הרבה דברי שיפוט, למשל כאשר אלוהים אמר:״אתם גם ילדים של התנין הגדול האדום כאש.״ אלה הם דברי שיפוט. ״כך הדבר מוכיח שאתם צאצאי השטן.״ גם אלה הם דברי שיפוט. קיימות דוגמאות רבות אחרות. אלוהים אמר דברי שיפוט אלה בצורה נוקבת, וחשף את המהות והאמת של שחיתות האנושות רק במשפט אחד או במספר מילים. כאשר אנשים שומעים אותם בפעם הראשונה, הם אינם מסוגלים לקבל אותם, אך לאחר שהם יתנסו בהם לפרק זמן מסוים, כולם ישתכנעו וירגישו שהעובדה הממשית היא בדיוק מה שאלוהים אמר. זה מה שניתן להשיג מדברי השיפוט. ומה הם ייסורים? כאשר אדם חוטא, מתנגד לאלוהים או מורד בו, עליו להישפט, ועם המשפט מגיעים הייסורים. כאשר נקבע שאתם שייכים לשטן, שאתם נצר לשטן, צאצאיו של התנין הגדול האדום כאש – מהסוג שמתנגד לאלוהים ומורד בו – מה דברים אלה יגרמו לכם? הם יגרמו לכאב, והכאב שנוצר על ידי השיפוט הוא הייסורים. דברי השיפוט יגרמו לכם סבל; אלה ייסורים. לכן, השיפוט מביא איתו סוג של ייסורים, אלה הם הייסורים עצמם. זהו היבט אחד של ייסורים.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

לאחר שנחווה את השיפוט והייסור של אלוהים, ניווכח בעובדה שמקור האמת הוא אלוהים, ושמקור כול הדברים החיוביים הוא אלוהים. בכל מקום שבו יימצאו הפרעתו והשחתתו של השטן וחטא ההתנגדות לאלוהים, שם גם לבטח יופיעו השיפוט והייסור של אלוהים. בכל מקום שבו מתרחש השיפוט של אלוהים, שם גם תופיע האמת ויתגלה טבעו של האלוהים. האמת וטבעו של אלוהים מתגלים במהלך השיפוט והייסור של אלוהים. רק היכן שיש אמת, קיימים שיפוט וייסור; רק היכן שיש שיפוט וייסור מתגלה טבעו הצודק של אלוהים. לכן בכל מקום שבו מתרחשים השיפוט והייסור של אלוהים, שם נמצא את עקבות עבודתו של אלוהים, וזוהי הדרך האמיתית ביותר לחפש את הופעתו של אלוהים. רק לאלוהים הסמכות לשפוט, ורק למשיח היכולת לשפוט את האנושות המושחתת. הדבר מאמת ומוכיח שבר האנוש – המשיח – הוא האדון השופט. ללא השיפוט והייסור של אלוהים, אין לבני האדם כל דרך לזכות באמת, ובאמצעות השיפוט והייסור מתגלה הטבע הצודק של אלוהים, וכך ניתנת לבני האדם הזדמנות להכיר את אלוהים. התהליך שבאמצעותו בני האדם מבינים את האמת הוא התהליך שבאמצעותו הם לומדים להכיר את אלוהים. עבור האנושות המושחתת האמת היא שיפוט, בחינה קפדנית וייסור. מה שחושפת האמת הוא ביטוי מדויק לצדקו של אלוהים, למלכותיותו ולחרון אפו. מי שמבין את האמת יכול להיפטר מהשחיתות ולהיחלץ מהשפעתו של השטן. זה אפשרי רק הודות לעוצמתם ולכול-יכולתם של דברי אלוהים. אלוהים מושיע אנשים ועושה אותם למושלמים כדי שיוכלו להבין את האמת ולזכות באמת. ככל שאנשים מבינים יותר את האמת, הם גם מכירים יותר את אלוהים. בדרך זו אנשים יכולים להכחיד את השחיתות שלהם ולהיעשות לקדושים. כאשר אנשים מביאים את האמת לידי ביטוי בחייהם ונוכחים במציאות של האמת, הם חיים באור, חיים באהבה וחיים בפני אלוהים. זוהי התוצאה שמשיג המשיח על ידי האמת שהוא מבטא והשיפוט שהוא עושה. למעשה, כל המילים שמקורן באלוהים הן אמת, והן מהוות דברי שיפוט כלפי האנושות. בכל תקופה ועידן, דבריו של אלוהים הם דברי שיפוט. בעידן החוק, דבריו של יהוה אלוהים היו שיפוט של האנושות המושחתת. בעידן החסד, הדברים שאמר ישוע אדוננו היו שיפוט של האנושות המושחתת. כעת, בעידן המלכות, כאשר אלוהים מבצע את עבודת השיפוט והייסור של אחרית הימים, כל דבריו של האל הכול יכול הם דברי שיפוט וייסור, גיזום, טיפול, ניסיון וזיכוך, והללו בסופו של דבר יאפשרו לאנושות להבין שהשיפוט והייסור של האל הכול יכול כלפי האנושות הם האהבה הגדולה ביותר של אלוהים. השיפוט והייסור של אלוהים מעניקים לאנושות ישועה ושלמות. רק מי שיקבל את השיפוט והייסור של אלוהים ויישמע להם, יוכל לזכות באהבת אמת של אלוהים ובישועה שלמה. כל האנשים שיסרבו לקבל את השיפוט והייסור של אלוהים, ייענשו על ידי אלוהים וישקעו בחורבן ובתופת...

מתוך 'בשיתוף ובדרשה על ההיווכחות בחיים'

האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום החמישי, צורות החיים השונות והמגוונות מפגינות את סמכות הבורא בדרכים שונות

בכתבי הקודש נאמר, "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב" (בראשית א' 20-21). כתבי הקודש מספרים לנו בבירור כי ביום הזה, ברא אלוהים את השרצים שבמים והעופות שבשמיים, כלומר הוא ברא את הדגים והעופות השונים וסיווג כול אחד מהם על פי מינו. בדרך זו, הועשרו הארץ, השמיים והמים על ידי בריאת אלוהים...

בשעה שנאמרו דברי אלוהים, התעוררו בן-רגע חיים חדשים, כול יצור חי בצורתו השונה, בעיצומם של דברי הבורא. הם באו לעולם כשהם נדחפים למצוא את מקומם, קופצים, משתובבים מרוב שמחה... דגים בכול צורה וגודל שחו במים, רכיכות מכול מין צמחו מתוך החולות, יצורים בעלי קשקשים, קונכיות, וחסרי חוליות, צמחו ועלו בחיפזון בצורות שונות, גדולים או קטנים, ארוכים או קצרים. כך גם החלו לצמוח במהירות מינים שונים של אצות, כשהם מתנודדים לפי תנועת יצורי המים השונים, נעים בגלים, מסעירים את המים העומדים, כאילו לומר להם: התעוררו! הביאו את חבריכם! כי לעולם לא תהיו שוב לבד! מן הרגע שבו הופיעו במים היצורים החיים השונים שנבראו על ידי אלוהים, כול יצור חי חדש הביא עמו חיוניות למים שהיו שקטים במשך זמן כה רב, ובישר על עידן חדש... משלב זה והלאה, הם התרפקו זה על זה ואירחו זה לזה חברה, ולא הבחינו בין איש לרעהו. המים התקיימו למען היצורים שבהם והזינו כל יצור חי ששכן בתוכם, וכול יצור חי התקיים למען המים, בזכות ההזנה שבהם. כול אחד מהם העניק חיים לאחר ויחד עם זאת ובאותו אופן, העיד כול אחד מהם על הפלא והגדולה שבבריאת הבורא ועל עוצמת סמכותו של הבורא, שאין למעלה ממנה...

כפי שהים לא היה עוד שקט, כך החלו החיים למלא גם את השמיים. עופות, גדולים וקטנים, התעופפו בזה אחר זה אל השמיים מן האדמה. בשונה מיצורי הים, היו להם כנפיים ונוצות שכיסו את גופם הדק והחינני. הם נופפו בכנפיהם, כשהם מציגים בגאווה ובהתנשאות את כסות הנוצות היפהפייה שלהם ואת תפקודיהם וכישוריהם המיוחדים, שהוענקו להם על ידי הבורא. הם המריאו בחופשיות והתעופפו במיומנות בין השמיים לארץ, מעבר לערבות עשב ויערות... הם היו יקירי האוויר, הם היו יקירי כול הדברים. במהרה, יהיו לחוליה המקשרת בין השמיים לארץ ויעבירו את המסרים לכול הדברים... הם שרו, הם התעופפו בשמחה במרחב, הם הביאו תרועות, צחוק ונמרצות לעולם הזה, שהיה ריק בעבר... בעזרת שירתם הבהירה והמלודית, בעזרת המלים שבלבם, הם היללו את הבורא על החיים שהוענקו להם. הם רקדו בעליזות כדי להפגין את השלמות והפלא שבבריאתו של הבורא, ועתידים היו להקדיש את כול חייהם כדי לשמש עדות לסמכות הבורא, דרך החיים המיוחדים שהעניק להם...

בין אם היו במים או בשמיים, במצוות הבורא, התקיים שפע זה של יצורים חיים בתצורות השונות של החיים, ובמצוות הבורא, הם התקבצו יחד על פי מיניהם – והחוק הזה, הכלל הזה, לא ניתן היה לשינוי על ידי ברייה כלשהי. מעולם הם לא העזו להרחיק לכת מעבר לגבולות שנקבעו להם על ידי הבורא ואף לא היו מסוגלים לכך. כפי שציווה הבורא, הם חיו והתרבו ונשמעו בקפידה למהלך החיים ולחוקים שנקבעו למענם על ידי הבורא ונשמעו במודע לפקודותיו שלא נאמרו ולמצוות ולהוראות השמיימיות שנתן להם, עד עצם היום הזה. הם שוחחו עם הבורא בדרכם המיוחדת, הגיעו להבנה של משמעות הבורא ונשמעו למצוותיו. אין בהם ולו אחד שהפר אי-פעם את סמכות הבורא, וריבונותו ומצוותו עליהם הופעלו במחשבותיו. לא נאמרו מילים, אלא הסמכות שהיתה ייחודית לבורא שלטה בכול הדברים בשתיקה, שלא היה לה תפקוד של שפה ושהיתה שונה מהאנושות. הפעלת סמכותו בדרך מיוחדת זו אילצה את האדם לרכוש ידע חדש ולתת פרשנות חדשה לסמכותו הייחודית של הבורא. כאן, עלי לומר לכם כי ביום החדש הזה, הפעלת סמכותו של הבורא הדגימה פעם נוספת את ייחודיותו של הבורא.

כעת, הבה נתבונן בפסוק האחרון שבקטע זה מכתבי הקודש: "וירא אלוהים כי טוב". מהי לדעתכם משמעות הדבר? רגשותיו של אלוהים מתבטאים בדברים אלה. אלוהים צפה בכול הדברים שברא כשהם מתהווים ועומדים על כנם בזכות דבריו, ומתחילים להשתנות בהדרגה. בעת הזו, האם אלוהים היה שבע רצון מן הדברים השונים שיצר בעזרת דבריו ומן המעשים השונים שהגשים? התשובה היא "וירא אלוהים כי טוב". מה אתם רואים כאן? מה מייצג המשפט "וירא אלוהים כי טוב"? מה הוא מסמל? משמעותו היא כי לאלוהים היו העוצמה והחוכמה להגשים את אשר תכנן והכתיב, להגשים את המטרות שהתכוון להגשים. כשאלוהים השלים כול אחת מהמשימות, האם חש חרטה? התשובה היא עדיין, "וירא אלוהים כי טוב". במלים אחרות, לא זו בלבד שהוא לא חש חרטה, אלא הוא היה שבע רצון. מהי משמעות הדבר, שהוא לא חש חרטה? משמעות הדבר היא שתוכניתו של אלוהים הינה מושלמת, שעוצמתו וחוכמתו הינן מושלמות ושרק בסמכותו ניתן להגיע לשלמות שכזו. כשהאדם מבצע משימה, האם ביכולתו לראות כי היא טובה, בדומה לאלוהים? האם דבר כלשהו שהאדם עושה יכול להגיע לשלמות? האם ביכולתו של האדם להשלים דבר-מה פעם אחת ולנצח נצחים? כפי שאומר האדם, "דבר אינו מושלם, רק טוב יותר", דבר ממה שהאדם עושה אינו יכול להגיע לשלמות. כשאלוהים ראה שכול הדברים שהוא עשה והגשים הם טובים, כול דבר שנעשה על ידי אלוהים נקבע על פי דבריו, כלומר כאשר "וירא אלוהים כי טוב", כול הדברים שיצר קיבלו צורה סופית, סווגו על פי מינם וקיבלו מעמד, מטרה ותפקוד קבועים, פעם אחת ולנצח נצחים. זאת ועוד, תפקידם בין כול הדברים והמסע שעליהם לעבור במהלך ניהול כול הדברים על ידי אלוהים, נקבעו כבר על ידי אלוהים ולא היו ניתנים לשינוי. זה היה החוק השמיימי שקבע הבורא לכול הדברים.

"וירא אלוהים כי טוב", מילים פשוטות אלה, שאין מעריכים אותן די הצורך, שמתעלמים מהן פעמים כה רבות, הן דברי החוק השמיימי והצו השמיימי שקבע אלוהים לכול הברואים. הן התגלמות נוספת של סמכות הבורא, מעשית יותר ועמוקה יותר. דרך דבריו, הבורא לא רק הצליח להשיג את כול אשר התכוון להשיג ולהגשים את כול אשר התכוון להגשים, אלא אף הצליח לשלוט במו ידיו בכול אשר ברא, בכול הדברים שיצר בסמכותו, ויתרה מזאת, הכול היה שיטתי וסדיר. כול הדברים אף חיו ומתו על פי דבריו, ויתרה מזאת, על פי סמכותו התקיימו בתוך החוק שקבע, ואף לא אחד מהם היה פטור ממנו! החוק הזה החל בו-ברגע שבו "וירא אלוהים כי טוב", והוא יתקיים, יימשך ויתפקד למען תוכנית הניהול של אלוהים עד עצם היום שבו יבוטל על ידי הבורא! סמכותו הייחודית של הבורא באה לידי ביטוי לא רק ביכולתו לברוא את כול הדברים ולצוות על כול הדברים להתהוות, אלא גם ביכולתו לשלוט ולהחזיק בריבונות על פני כול הדברים ולהעניק את החיים והחיוניות לכול הדברים, ויתרה מזאת, ביכולתו לגרום, פעם אחת ולנצח נצחים, לכול הדברים שהתכוון ליצור על פי תכניתו, להופיע ולהתקיים בעולם שנברא על ידו בצורה מושלמת, מבנה חיים מושלם ותפקיד מושלם. כך היא באה לידי ביטוי גם בדרך שבה מחשבות הבורא לא היו כפופות למגבלות כלשהן, לא היו מוגבלות על ידי הזמן, המרחב או הגיאוגרפיה. בדומה לסמכותו, זהותו הייחודית של הבורא תישאר ללא שינוי מנצח עד נצח. סמכותו תהיה תמיד ייצוג וסמל לזהותו הייחודית, וסמכותו תתקיים לנצח לצד זהותו!

האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום הרביעי, נוצרים עונות השנה, הימים והשנים של האנושות, כשאלוהים מפעיל את סמכותו פעם נוספת

הבורא הגשים את תוכניתו בעזרת דבריו, וכך העביר את שלושת הימים הראשונים של תוכניתו. במהלך שלושת הימים האלה, לא נראה אלוהים כשהוא טורח או מתעייף; להפך, הוא העביר שלושה ימים נפלאים מתוכניתו, והגשים את היוזמה הנהדרת של שינוי העולם מקצה לקצה. עולם חדש לגמרי הופיע מול עיניו והתמונה היפהפייה שהיתה חתומה בתוך מחשבותיו, נחשפה לבסוף חלק אחר חלק, בדברי אלוהים. הופעתו של כול דבר חדש היתה דומה ללידת תינוק בן יומו, והבורא התענג על התמונה שהיתה בעבר במחשבותיו, אך כעת הופחו בה חיים. בעת הזו, זכה לבו לשביב של שביעות רצון, אך תוכניתו רק החלה. כהרף עין, הגיע יום חדש – ומה היה הדף הבא בתוכניתו של הבורא? מה הוא אמר? וכיצד הפעיל את סמכותו? ויחד עם זאת, אילו דברים חדשים באו לעולם חדש זה? בעקבות הנחיית הבורא, נופל מבטנו על היום הרביעי של בריאת כול הדברים על ידי אלוהים, יום שהיה עוד התחלה חדשה. מובן שבעיני הבורא, היה זה ללא ספק עוד יום נפלא, ועוד יום בעל חשיבות עליונה לאנושות של ימינו. היה זה כמובן יום רב ערך לאין שיעור. במה היה נפלא, במה היה כה חשוב, ובמה היה רב ערך לאין שיעור? הבה נאזין תחילה לדברים שנאמרו על ידי הבורא...

"ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ולשנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן"(בראשית א' 14-15). היתה זו הפעלה נוספת של סמכות אלוהים, שהופגנה על ידי הברואים, בעקבות בריאת היבשה והצמחים שעליה על ידו. לאלוהים היתה פעולה זו קלה באותה המידה, מפני שלאלוהים יש עוצמה שכזו; אלוהים עומד בדבריו, ודבריו מתגשמים. אלוהים ציווה על מאורות להופיע בשמיים, ומאורות אלה לא רק זרחו בשמיים ועל פני הארץ, אלא אף שימשו כסימנים ליום ולילה, לעונות השנה, לימים ולשנים. בדרך זו, בשעה שאלוהים אמר את דבריו, כול מעשה שאלוהים רצה להגשים, התממש בהתאם לכוונת אלוהים ובאופן שנקבע על ידי אלוהים.

המאורות שבשמיים הם חומר ברקיע, שיכול להקרין אור; הם יכולים להאיר את השמיים, את הארץ ואת הימים. הם מסתובבים בהתאם לקצב ולתדירות שעליהם ציווה אלוהים, ומאירים פרקי זמן שונים על הארץ, וכך מחזורי הסיבוב של המאורות גורמים ליום וללילה להיווצר במזרח הארץ ובמערבה, והם אינם רק סימנים ליום ולילה, אלא גם מסמנים דרך מחזורים שונים אלה את החגים והמועדים המיוחדים השונים של האנושות. הם ההשלמה והליווי המושלמים לארבע העונות – אביב, קיץ, סתיו וחורף – שנוצרו על ידי אלוהים ושיחד עמן משמשים המאורות סימנים קבועים ומדויקים למחזורי הירח, לימים ולשנים של האנושות. אף שרק לאחר הגעת החקלאות החלה האנושות להבין את ההפרדה בין מחזורי הירח, הימים והשנים הנגרמת על ידי המאורות שברא אלוהים, ולפגוש בה, למעשה מחזורי הירח, הימים והשנים שהאדם מבין היום, החלו להיווצר זה מכבר, ביום הרביעי לבריאתם של כול הדברים על ידי אלוהים, וכך גם המחזורים המתחלפים של האביב, הקיץ, הסתיו והחורף, אשר נחווים על ידי האדם, החלו זה מכבר, ביום הרביעי לבריאתם של כול הדברים על ידי אלוהים. המאורות שברא אלוהים אפשרו לאדם להבחין באופן סדיר, מדויק וברור בין לילה ליום, למנות את הימים ולעקוב בבירור אחר מחזורי הירח והשנים. (ביום הירח המלא הושלם חודש אחד, ומתוך כך ידע האדם כי אורם של המאורות מתחיל מחזור חדש; ביום חצי הירח הושלמה מחצית החודש, וכך ידע האדם שהחל מחזור ירח חדש, ומתוך כך ניתן היה להסיק כמה ימים ולילות יש במחזור ירח, כמה מחזורי ירח יש בעונה וכמה עונות יש בשנה, והכל הוצג באופן סדיר). וכך יכול היה האדם לעקוב בקלות אחר מחזורי הירח, הימים והשנים שסומנו על ידי סיבוב המאורות. משלב זה והלאה, האנושות וכול הדברים חיו באופן לא מודע בתוך החילופים הסדירים בין לילה ליום וחילופי העונות, שנוצרו על ידי סיבוב המאורות. זו היתה משמעות בריאת המאורות ביום הרביעי על ידי הבורא. בדומה לכך, מטרותיה ומשמעותה של פעולה זו של הבורא היו עדיין בלתי נפרדות מסמכותו ומעוצמתו. וכך, המאורות שברא אלוהים והערך שעתידים היו להביא במהרה לאדם, היו צעד מבריק נוסף בהפעלת סמכותו של הבורא.

בעולם חדש זה, שבו האנושות טרם הופיעה, הכין הבורא ערב ובוקר, את הרקיע, את הארץ והימים, דשא, עשב ועץ פרי למינו ואת המאורות, עונות השנה, הימים והשנים למען החיים החדשים שעתיד היה לברוא בקרוב. סמכותו ועוצמתו של הבורא באו לידי ביטוי בכול דבר חדש שברא ודבריו והישגיו התרחשו בו-זמנית, ללא כול אי-התאמה, ולו הקלה ביותר וללא כל הפוגה, ולו הקלה ביותר. הופעתם ולידתם של כול הדברים החדשים האלה היתה הוכחה לסמכותו ועוצמתו של הבורא: הוא עומד בדבריו ודבריו מתגשמים, ומה שמתגשם נמשך לנצח. עובדה זו לא השתנתה מעולם: כך היה בעבר, כך היום וכך יהיה לנצח נצחים. כשאתם מתבוננים פעם נוספת במילים האלה שבכתבי הקודש, האם אתם חשים כי הן חדשות ורעננות? האם ראיתם תוכן חדש וגיליתם תגליות חדשות? הסיבה לכך היא שמעשי הבורא העירו את לבבותיכם, הנחו בכם את כיוון הידע על סמכותו ועוצמתו, פתחו בפניכם את הדלת להבנת הבורא, ומעשיו וסמכותו העניקו חיים למילים אלה. וכך, במילים האלה ראה האדם ביטוי אמיתי וחי לסמכות הבורא, היה עד באמת לעליונותו של הבורא וחזה במהותן יוצאת הדופן של סמכות הבורא ועוצמתו.

סמכות הבורא ועוצמתו יוצרות נסים בזה אחר זה, הוא מושך אליו את תשומת לב האדם ולאדם אין ברירה אלא להביט, מרותק למעשים המדהימים שנולדו מתוך הפעלת סמכותו. עוצמתו הבלתי רגילה מביאה לתענוגות בזה אחר זה, והאדם נותר כשהוא מסנוור מרוב אושר ונשימתו נעתקת מרוב הערצה, הוא מוכה יראה, ומריע; זאת ועוד, האדם נרגש באופן נראה לעין, ומתעוררים בו כבוד, הערצה והתקשרות. לסמכותו ולמעשיו של הבורא יש השפעה רבה על רוח האדם והם מטהרים אותה, יתרה מזאת, הם משביעים את רוח האדם. כול אחת ממחשבותיו, כול אחת מאמירותיו וכול התגלות של סמכותו, היא יצירת מופת בין כול הדברים, ויוזמה נהדרת הראויה ביותר לנאורות וידע מצד האנושות שנבראה. כאשר אנו מונים כול ברייה שנולדה מתוך דברי הבורא, רוחנו נמשכת אל פלא סמכותו של אלוהים, ואנו מוצאים את עצמנו כשאנו הולכים בעקבות הבורא אל עבר היום הבא: היום החמישי לבריאתם של כול הדברים על ידי אלוהים.

הבה נמשיך לקרוא בכתבי הקודש, פסוק אחר פסוק, כשאנו מתבוננים במעשים נוספים ממעשי אלוהים.

כנסיית האל הכול יכול

ייתכן שתאהב גם...

מזמור דברי אלוהים | 'זהותו ועמדתו של האל עצמו'

I
האל הוא זה ששולט בכל דבר,
האל הוא זה שמושל בכל דבר.
הוא ברא את הכול, מושל על הכול,
הוא שולט על הכול ותומך בכולם.
זה מעמד האל, זה מה שהוא.
לכל דבר ולכל הברואים,
הוא היוצר של כל דבר והאדון על כל דבר.
זוהי האמת של מה שהוא, זהותו ייחודית בכל הבריאה.
אף יצור שנברא, באנושות או בעולם הרוח,
לא יוכלו להתיימר להיות האל או לעמוד בעמדת האל להחליפו
בשום צורה או בשום תרוץ.
מבין כל הדברים יש רק אחד אשר לו זהות שכזאת,
כזאת עוצמה וכזאת וסמכות ויכולת למשול בכול, למשול בכול.
הוא אלוהינו האחד והיחיד בעצמו.
הוא אלוהינו האחד והיחיד בעצמו.
                 
II
אלוהים חי בין הברואים, מתהלך ביניהם.
הוא יכול גם להתרומם מעל הכול.
הוא יכול להנמיך את עצמו, להיות לאיש בשר ודם,
אדם בשר ודם באנושות.
הוא פוגש אנשים פנים אל פנים, חולק את צערם ושמחתם.
ובו זמנית, הוא מושל על הכול,
מכריע את גורל הכול ואת הכיוון שכל דבר ילך בו.
ועוד יותר, הוא מנהיג את הגורל ואת הכיוון של האנושות.
לאל שכזה ראוי שאליו יסגדו,
שאליו יצייתו, וגם להיות מוכר לכל חי.
לא משנה איזה חלק של המין האנושי אתם,
או איזה מן בני אדם אתם,
בטחו באלוהים, לכו אחריו והעריצו אותו, קבלו את ריבונותו
ואת הסדריו של גורלכם.
לכל בן אדם או לכל אשר בו חיים,
זאת הבחירה היחידה שצריכים לעשות.

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'

האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום השלישי, דברי אלוהים מולידים את האדמה והימים וסמכות אלוהים גורמת לעולם לשקוק חיים

הבה נקרא את הפסוק הראשון בבראשית א' 9-11: "ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה". אילו שינויים התרחשו לאחר שאלוהים אמר בפשטות, "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה"? ומה היה במרחב הזה מלבד האור והרקיע? בכתבי הקודש כתוב: "ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב". כלומר, היו כעת במרחב הזה ארץ וימים, והארץ והימים היו נפרדים זה מזה. הופעתם של דברים חדשים אלה באה בעקבות מצווה מפי אלוהים, "ויהי כן". האם כתבי הקודש מתארים את אלוהים כשהוא טורח בעודו עושה זאת? האם הם מתארים אותו כשהוא עוסק בעמל פיסי? כיצד אם כן נעשה כול זה על ידי אלוהים? כיצד גרם אלוהים לדברים החדשים האלה להיווצר? מובן מאליו שאלוהים השתמש במילים כדי להשיג כול זאת, לברוא את הדברים האלה בשלמותם.

בשלושת הקטעים שלעיל, למדנו על התרחשותם של שלושה מאורעות גדולים. שלושת המאורעות הגדולים האלה הופיעו ונוצרו באמצעות דברי אלוהים, ובזכות דבריו הם הופיעו, בזה אחר זה, מול עיני אלוהים. כך ניתן לראות שהמילים "אלוהים מדבר והדברים מתגשמים; הוא מצווה והדברים עומדים על כנם" אינן מילים ריקות. מהותו של אלוהים מאושרת ברגע שבו מחשבותיו מתעוררות, וכשאלוהים פותח את פיו כדי לדבר, מהותו משתקפת במלואה.

הבה נמשיך לפסוק האחרון בקטע זה: "ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן". בשעה שאלוהים דיבר, נוצרו כל הדברים האלה בעקבות מחשבותיו ובן-רגע, מגוון של צורות חיים קטנות ועדינות הוציאו את ראשן בהיסוס מתוך האדמה, ועוד בטרם ניערו את גושי האדמה מעליהן, נופפו זו לזו לשלום בהתלהבות, נדו בראשיהן וחייכו אל העולם. הן הודו לבורא על החיים שהעניק להן והכריזו לעולם כי הן חלק מכול הדברים, וכי יקדישו את חייהן כדי להפגין את סמכות הבורא. בשעה שנאמרו דברי אלוהים, הפכה האדמה שופעת וירוקה, כול מיני עשבים שהאדם יכול ליהנות מהם צצו ועלו ופרצו מתוך האדמה, וההרים והמישורים אוכלסו בצפיפות בעצים וביערות... עולם עקר זה, שלא היה בו כול רמז לחיים, התכסה במהירות בשפע של דשא, עשב ועצים ועלה על גדותיו מרוב ירק... ניחוח הדשא וריח האדמה התפשטו באוויר ומגוון של צמחים החלו לנשום בתיאום עם זרימת האוויר והחלו בתהליך הצמיחה. יחד עם זאת, תודות לדברי אלוהים ובעקבות מחשבותיו של אלוהים, החלו כול הצמחים במעגלי החיים הנצחיים שבהם הם צומחים, פורחים, נושאים פרי ומתרבים. כול אחד מהם החל להישמע בקפידה למהלכי החיים שלו והחל לבצע את תפקידו בין כול הדברים... כולם נולדו וחיו בזכות דברי הבורא. הם עתידים היו לקבל הזנה בלתי פוסקת מן הבורא ולשרוד תמיד בעקשנות בכול פינה של הארץ, כדי להפגין את סמכותו ועוצמתו של הבורא ולהפגין תמיד את כוח החיים שהוענק להם על ידי הבורא...

חיי הבורא הם יוצאי דופן, מחשבותיו יוצאות דופן וסמכותו יוצאת דופן, ולפיכך כשדבריו נאמרו, התוצאה הסופית היתה "ויהי כן". לאלוהים בבירור אין צורך לעבוד בעזרת ידיו כשהוא עובד; הוא רק מצווה בעזרת מחשבותיו ופוקד בעזרת דבריו, וכך מושגים הדברים. ביום הזה, אלוהים אסף את המים יחד במקום אחד ואפשר ליבשה להופיע, ולאחר מכן גרם לדשא לנבוט מתוך האדמה וצמחו עשבים שהניבו זרעים ועצים שנשאו פרי, ואלוהים סיווג כל אחד מהם על פי מינו וגרם לכול אחד מהם להכיל זרע משלו. כול זה התממש בהתאם למחשבותיו של אלוהים ומצוות דבריו של אלוהים, וכול אחד מאלה הופיע, בזה אחר זה, בעולם החדש הזה.

עוד בטרם החל בעבודתו, היתה כבר לאלוהים תמונה במחשבתו של הדברים שהתכוון להשיג, וכאשר החל להגשים דברים אלה, אז גם פתח את פיו כדי לדבר על תוכנה של התמונה הזו והחלו להתרחש שינויים בכול הדברים תודות לסמכותו ועוצמתו של אלוהים. תהיה אשר תהיה הדרך שבה אלוהים עשה זאת, או הפעיל את סמכותו, הכול הוגשם צעד אחר צעד בהתאם לתוכניתו של אלוהים ובזכות דברי אלוהים, ושינויים התרחשו צעד אחר צעד בין השמיים והארץ, תודות לדבריו ולסמכותו של אלוהים. כול השינויים וההתרחשויות האלה הפגינו את סמכות הבורא והראו עד כמה יוצאת מן הכלל ונהדרת עוצמת חייו של הבורא. מחשבותיו אינן רק רעיונות או תמונה ריקה, אלא סמכות בעלת חיוניות ואנרגיה יוצאת דופן וכן הסמכות לגרום לכול הדברים להשתנות, להשתקם, להתחדש ולמות. ובשל כך, כול הדברים מתפקדים בזכות מחשבותיו ויחד עם זאת מתגשמים בזכות הדברים הנאמרים מפיו...

בטרם הופיעו כול הדברים, נוצרה זה מכבר תוכנית מלאה במחשבותיו של אלוהים ועולם חדש הוגשם בהן זה מכבר. על אף שביום השלישי הופיעו על הארץ כול מיני צמחים, לא היתה לאלוהים סיבה לעצור את צעדיו בבריאת העולם הזה; הוא התכוון להמשיך לומר את דבריו, להמשיך להגשים את בריאתו של כול דבר חדש. הוא ידבר, ייתן את מצוותיו, יפעיל את סמכותו ויפגין את עוצמתו, והוא הכין כול דבר שתכנן להכין לכול הדברים ולאנושות שהתכוון לברוא...

ברק ממזרח

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום השני, סמכותו של אלוהים מסדרת את המים ויוצרת את הרקיע, ומופיע המרחב להישרדות האנושית הבסיסית ביותר.

הבה נקרא את הקטע השני מכתבי הקודש: "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן" (בראשית א' 6-7). אילו שינויים התרחשו לאחר שאלוהים אמר "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים"? בכתבי הקודש נאמר: "ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע". מה היתה התוצאה לאחר שאלוהים אמר ועשה זאת? התשובה טמונה בחלק האחרון של הקטע: "ויהי כן".

שני משפטים קצרים אלה מתעדים מאורע רב הוד ומתארים תמונה נפלאה – המשימה האדירה שבה אלוהים שלט במים, וברא מרחב שבו יכול האדם להתקיים...

בתמונה זו, המים והרקיע מופיעים מול עיניו של אלוהים בן-רגע, והם נבדלים זה מזה על פי סמכות דבריו של אלוהים, ונפרדים למעל ומתחת באופן שנקבע על ידי אלוהים. כלומר, הרקיע שנברא על ידי אלוהים לא רק כיסה את המים שמתחת, אלא גם תמך במים שמעל... בתוך כך, אין לאדם ברירה אלא להביט נדהם, כשנשימתו נעתקת מרוב הערצה לתפארתה של התמונה שבה הבורא העביר את המים, ציווה על המים וברא את הרקיע, בעוצמת סמכותו. דרך דברי אלוהים, עוצמת אלוהים וסמכות אלוהים, הגשים אלוהים מבצע גדול נוסף. האין זו עוצמת סמכותו של הבורא? הבה ניעזר בכתבי הקודש כדי להסביר את מעשי אלוהים: אלוהים אמר את דבריו, ובזכות דברים אלה של אלוהים היה רקיע בתוך המים. יחד עם זאת, התרחש שינוי עצום במרחב זה בזכות דבריו של אלוהים, ולא היה זה שינוי במובן הרגיל, אלא מעין החלפה, שבה נוצר יש מאין. הוא נולד מתוך מחשבות הבורא, והיה ליש מאין בזכות הדברים שאמר הבורא, ויתרה מכך, משלב זה והלאה הוא יתקיים ויעמוד על כנו למען הבורא וינוע, ישתנה ויתחדש בהתאם למחשבות הבורא. קטע זה מתאר את מעשהו השני של הבורא בבריאת העולם כולו. זה היה ביטוי נוסף לסמכותו ועוצמתו של הבורא, ויוזמה חלוצית נוספת של הבורא. היום הזה היה היום השני שהעביר הבורא מאז נוסד העולם והיה זה יום נפלא נוסף בעבורו: הוא התהלך בתוך האור, הוא הביא את הרקיע, הוא סידר את המים ושלט בהם ומעשיו, סמכותו ועוצמתו הופעלו ביום החדש...

האם היה רקיע בתוך המים בטרם אמר אלוהים את דבריו? מובן שלא! ולאחר שאלוהים אמר "יהי רקיע בתוך המים"? הופיעו הדברים שאלוהים התכוון אליהם; היה רקיע בתוך המים והמים הופיעו מפני שאלוהים אמר "ויהי מבדיל בין מים למים". בדרך זו, בעקבות דברי אלוהים, הופיעו שני עצמים חדשים, שני דברים חדשים שנולדו בין כול הדברים, כתוצאה מסמכותו ועוצמתו של אלוהים. ומהי הרגשתכם ביחס להופעתם של שני הדברים האלה? האם אתם חשים את גדולת עוצמתו של אלוהים? האם אתם חשים את כוחו הייחודי ויוצא הדופן של אלוהים? גדולתם של כוח ועוצמה אלה נובעת מסמכותו של אלוהים, וסמכות זו הינה ייצוג של אלוהים עצמו ומאפיין ייחודי של אלוהים עצמו.

האם קטע זה העניק לכם תחושה עמוקה נוספת באשר לייחודיות של אלוהים? אך בכך לא די, רחוק מזה; סמכותו ועוצמתו של הבורא מרחיקות לכת הרבה מעבר לכך. ייחודיותו אינה רק בכך שהוא בעל מהות שאינה דומה לזו של שום ברייה אחרת, אלא גם בכך שסמכותו ועוצמתו הן יוצאות דופן, חסרות גבול, מופלגות מעל לכול ועומדות מעל לכול, ויתרה מכך, סמכותו, מה ששייך לו ומה שהינו, יכולים לברוא חיים ולעשות נסים ויכולים לברוא כל דקה ושנייה מרהיבה ויוצאת מן הכלל, ויחד עם זאת הוא יכול לשלוט בחיים שהוא בורא ולהחזיק בריבונות על הנסים וכול דקה ושניה שהוא בורא.

לעיון נוסף

האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

ביום הראשון, נולדים היום והלילה של האנושות ועומדים על כנם תודות לסמכות אלוהים.

הבה נביט בקטע הראשון: "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. ויקרא אלהים לאור יום ולחושך לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א' 3-5). קטע זה מתאר את מעשהו הראשון של אלוהים בראשית הבריאה, ואת היום הראשון שאלוהים העביר ושהיה בו ערב ובוקר. אך היה זה יום יוצא דופן: אלוהים החל להכין את האור למען כול הדברים, ויתרה מזאת, הבדיל בין האור לבין החושך. ביום הזה, החל אלוהים לדבר, ודבריו וסמכותו התקיימו זה בצד זה. סמכותו החלה לבוא לידי ביטוי בין כול הדברים, ועוצמתו התפשטה בקרב כול הדברים כתוצאה מדבריו. מהיום הזה והלאה, כול הדברים נוצרו ועמדו על כנם בזכות דברי אלוהים, סמכות אלוהים ועוצמת אלוהים, והחלו לתפקד תודות לדברי אלוהים, סמכות אלוהים ועוצמת אלוהים. כשאלוהים אמר את המלים "ויהי אור", היה אור. אלוהים לא נקט יוזמה כלשהי, האור הופיע כתוצאה מדבריו. זה היה האור שלו קרא אלוהים יום ושהאדם עדיין תלוי בו לקיומו גם היום. במצוות אלוהים, מהותו וערכו לא השתנו לעולם, והוא מעולם לא נעלם. קיומו מביא לידי ביטוי את סמכות אלוהים ועוצמתו, ומצהיר על קיומו של הבורא, והוא מאשר שוב ושוב את זהותו ומעמדו של הבורא. הוא אינו דבר מופשט ואינו אשליה, אלא אור אמיתי שהאדם יכול לראותו. מן העת ההיא והלאה, בעולם הריק שבו "הארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום", נוצר הדבר החומרי הראשון. הדבר הזה בא מן הדברים שנאמרו מפי אלוהים, והופיע במעשה הבריאה הראשון של כול הדברים בזכות סמכותו ואמירותיו של אלוהים. זמן קצר לאחר מכן, ציווה אלוהים על האור והחושך להיפרד... הכול השתנה והושלם בזכות דברי אלוהים... אלוהים קרא לאור הזה "יום" ולחושך קרא "לילה". מן העת ההיא, נוצרו הערב הראשון והבוקר הראשון בעולם שאלוהים התכוון לברוא, ואלוהים אמר כי זהו היום הראשון. היום הזה היה היום הראשון בבריאתם של כול הדברים על ידי הבורא וראשית בריאתם של כול הדברים, והוא היה הפעם הראשונה שבה סמכותו ועוצמתו של אלוהים באו לידי ביטוי בעולם הזה שאותו ברא.

דרך המילים האלה, יכול האדם לחזות בסמכותו של אלוהים, סמכות דבריו של אלוהים ועוצמתו של אלוהים. מפני שרק לאלוהים יש עוצמה כזו ולכן רק לאלוהים יש סמכות כזו, ומפני שלאלוהים יש סמכות כזו ולכן רק לאלוהים יש עוצמה כזו. האם יכול אדם או עצם כלשהו להיות בעל סמכות ועוצמה שכאלה? האם יש תשובה בלבבותיכם? מלבד אלוהים, האם לישות כלשהי שנבראה או שלא נבראה, יש סמכות כזו? האם ראיתם אי-פעם דוגמה לדבר כזה בספרים או בפרסומים אחרים? האם יש תיעוד כלשהו על כך שמישהו ברא את השמיים והארץ וכול הדברים? הדבר אינו מופיע בספרים או כתבים אחרים כלשהם; אלה הן כמובן המילים היחידות בעלות הסמכות והעוצמה על בריאת העולם המופלאה על ידי אלוהים, אשר מתועדות בכתבי הקודש, ומילים אלה מעידות על סמכותו הייחודית של אלוהים וזהותו הייחודית של אלוהים. האם ניתן לומר כי סמכות ועוצמה שכאלה מסמלות את זהותו הייחודית של אלוהים? האם ניתן לומר שהן בבעלותו של אלוהים, ואלוהים לבדו? ללא ספק, רק לאלוהים עצמו יש סמכות ועוצמה שכאלה! סמכות ועוצמה אלה אינן יכולות להיות בבעלותה של ישות כלשהי, שנבראה או שלא נבראה, ואינן יכולות להיות מוחלפות על ידה! האם זהו אחד המאפיינים של אלוהים עצמו הייחודי? האם הייתם עדים לו? מילים אלה מאפשרות לבני אדם להבין במהירות ובבירור את העובדה, שאלוהים הוא בעל סמכות ייחודית ועוצמה ייחודית ושהוא בעל זהות ומעמד עליונים. האם על פי השיתוף לעיל, תוכלו לומר שהאל שבו אתם מאמינים הוא אלוהים עצמו הייחודי?

כנסיית האל הכול יכול

אלוהים עצמו, הייחודי א'

סמכותו של אלוהים (א')

שיתופיי האחרונים עסקו בעבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו. האם לאחר ששמעתם שיתופים אלה, אתם חשים שרכשתם הבנה וידע על טבעו של אלוהים? כמה גדולים ההבנה והידע האלה? האם ביכולתכם לייחס להם מספר? האם שיתופים אלה העניקו לכם הבנה עמוקה יותר של אלוהים? האם ניתן לומר שהבנה זו היא הכרה אמיתית של אלוהים? האם ניתן לומר שהכרה והבנה אלה של אלוהים הם ידע על כל מהותו של אלוהים, כל מה ששייך לו וכל מה שהינו? לא, מובן שלא! הסיבה לכך היא ששיתופים אלה העניקו הבנה על חלק מטבעו של אלוהים בלבד, מה ששייך לו ומה שהינו – ולא כולו, ולא בשלמותו. השיתופים אפשרו לכם להבין חלק מן הפעולה שנעשתה פעם על ידי אלוהים, שדרכו חזיתם בטבעו של אלוהים, מה ששייך לו ומה שהינו, וכן בגישה ובמחשבה שמאחורי כול דבר אשר עשה. אך זוהי הבנה מילולית, מדוברת בלבד של אלוהים, ובלבבותיכם נותרה אי-ודאות באשר לשאלה, כמה מתוך זה אמיתי. מהו הדבר העיקרי שקובע אם יש אמת כלשהי בהבנת בני האדם על אודות דברים כאלה? הדבר נקבע על ידי השאלה, כמה מדבריו ומטבעו של אלוהים הם חוו באמת במהלך חוויותיהם הממשיות, וכמה הם הצליחו לראות ולדעת במהלך חוויות ממשיות אלה. "השיתופים האחרונים אפשרו לנו להבין את הדברים הנעשים על ידי אלוהים, מחשבותיו של אלוהים, ויתרה מכך, עמדתו של אלוהים כלפי האנושות והבסיס למעשיו, וכן עקרונות מעשיו. וכך הגענו להבנת טבעו של אלוהים, והכרנו את אלוהים בשלמותו". האם מישהו אמר מילים כאלה? האם נכון לומר זאת? התשובה היא בבירור, לא. ומדוע אני אומר שלא? טבעו של אלוהים, מה ששייך לו ומה שהינו, באים לידי ביטוי בדברים שעשה ובמילים שאמר. האדם מסוגל לחזות במה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו דרך הפעולה שעשה והמילים שאמר, אך פירוש הדבר הוא רק שהפעולה והמילים מאפשרים לאדם להבין חלק מטבעו של אלוהים, וחלק ממה ששייך לו וממה שהינו. אם האדם חפץ לרכוש הבנה שופעת ועמוקה יותר של אלוהים, על האדם לחוות עוד מדבריו ומעבודתו של אלוהים. אף שהאדם רוכש הבנה חלקית בלבד של אלוהים כשהוא חווה חלק מדבריו או מעבודתו, האם הבנה חלקית זו מייצגת את טבעו האמיתי של אלוהים? האם היא מייצגת את מהותו של אלוהים? מובן שהיא מייצגת את טבעו האמיתי של אלוהים ואת מהותו של אלוהים, בכך אין ספק. ללא תלות בזמן ובמקום, באופן שבו אלוהים עושה את פעולתו, בצורה שבה הוא מופיע בפני האדם או בדרך שבה הוא מביע את רצונו, כול הדברים שהוא מגלה ומביע מייצגים את אלוהים עצמו, מהותו של אלוהים, מה ששייך לו ומה שהינו. אלוהים מבצע את עבודתו בעזרת מה ששייך לו ומה שהינו, ובזהותו האמיתית; זוהי אמת מוחלטת. אך היום, יש לבני אדם הבנה חלקית בלבד של אלוהים באמצעות דבריו, ובאמצעות מה שהם שומעים כשהם מאזינים לדרשות, וכך במידה מסוימת, ניתן לומר שהבנה זו היא ידע תיאורטי בלבד. לנוכח מצביכם הממשיים, אין ביכולתכם לאמת אלא את ההבנה או ההכרה של אלוהים, שאותם שמעתם, ראיתם או הכרתם והבנתם בלבכם היום, אם כל אחד מכם עובר זאת בחוויותיו הממשיות ומכיר זאת, חלק אחר חלק. לולא שיתפתי אתכם בדברים אלה, האם הייתם מסוגלים להשיג ידע אמיתי על אלוהים באמצעות חוויותיכם בלבד? אני חושש שהיה קשה מאוד לעשות זאת. הסיבה לכך היא שעל בני האדם לקבל תחילה את דברי אלוהים, כדי לדעת כיצד לחוות. כמניין דברי אלוהים שבני האדם אוכלים, כך מניין הדברים שהם יכולים לחוות בפועל. דברי אלוהים מובילים את הדרך קדימה, ומנחים את האדם בחווייתו. בקצרה, למי שיש לו חוויה אמיתית כלשהי, שיתופים אחרונים אלה יעזרו להשיג הבנה עמוקה יותר של האמת וידע מציאותי יותר על אודות אלוהים. אך למי שאין לו חוויה אמיתית כלשהי או למי שאך החל את חווייתו או אך החל לגעת במציאות, זהו מבחן גדול.

תוכנם העיקרי של שיתופים אחרונים אלה עסק ב"טבעו של אלוהים, עבודתו של אלוהים ואלוהים עצמו." מה ראיתם בחלקים העיקריים והמרכזיים של כול הדברים שעליהם דיברתי? האם דרך שיתופים אלה, ביכולתכם להכיר בכך שמי שעשה את הפעולה ושגילה את הטבע הזה, הוא אלוהים עצמו הייחודי, שיש לו ריבונות על כול הדברים? אם תשובתכם היא "כן", מה מוביל אתכם למסקנה זו? דרך אילו היבטים אתם מגיעים למסקנה זו? האם מישהו יכול לומר לי? אני יודע שהשיתופים האחרונים השפיעו עליכם עמוקות ונתנו בלבבותיכם התחלה חדשה להכרת אלוהים, וזה נהדר. אך אף על פי שעשיתם זינוק גדול בהשוואה לעבר בהבנתכם על אודות אלוהים, הגדרת זהותו של אלוהים על ידכם טרם התקדמה מעבר לשמות יהוה אלוהים מתקופת החוק, ישוע אדוננו מתקופת החסד, והאל הכול יכול מתקופת המלכות. כלומר, על אף ששיתופים אלה על "טבעו של אלוהים, עבודתו של אלוהים ואלוהים עצמו" העניקו לכם הבנה מסוימת על הדברים שנאמרו על ידי אלוהים בעבר, הפעולה שנעשתה על ידי אלוהים בעבר והמהות והתכונות השייכות לאלוהים, שהתגלו על ידו בעבר, אינכם מסוגלים לתת הגדרה אמיתית וכיוון מדוייק למילה "אלוהים". כמו כן אין לכם כיוון וידע אמיתיים ומדוייקים על מעמדו וזהותו של אלוהים עצמו, כלומר, על מעמדו של אלוהים בקרב כול הדברים וברחבי היקום כולו. הסיבה לכך היא שבשיתופים הקודמים על אלוהים עצמו ועל טבעו של אלוהים, התוכן כולו התבסס על הבעותיו וגילוייו של אלוהים בעבר, המתועדים בכתבי הקודש. אך קשה לאדם לגלות את המהות והתכונות השייכות לאלוהים אשר מתגלות ומובעות על ידי אלוהים במהלך ניהול האנושות וגאולתה על ידו, או מחוץ להם. לפיכך, גם אם אתם מבינים את מהותו של אלוהים והתכונות השייכות לו, שהתגלו בעבודה שעשה בעבר, הגדרת זהותו ומעמדו של אלוהים על ידכם רחוקה עדיין מאוד מזו של אלוהים הייחודי, האחד שמחזיק בריבונות על כול הדברים, ושונה מזו של הבורא. השיתופים האחרונים גרמו לכולכם תחושה זהה: כיצד יכול האדם לדעת את מחשבותיו של אלוהים? אילו ידע מישהו באמת, אדם זה היה ללא ספק אלוהים, כי רק אלוהים עצמו יודע את מחשבותיו, ורק אלוהים עצמו יודע את הבסיס והגישה שמאחורי כול דבר שהוא עושה. נדמה לכם כי רציונלי והגיוני להכיר את זהותו של אלוהים בדרך זו, אך מי יכול לדעת, מתוך טבעו ועבודתו של אלוהים, כי זוהי אכן עבודתו של אלוהים עצמו ולא עבודתו של האדם, עבודה שהאדם אינו יכול לעשות למען אלוהים? מי יכול להבחין בכך שעבודה זו משתייכת לריבונותו של האחד, שיש לו המהות והעוצמה של אלוהים? כלומר, דרך אילו מאפיינים או מהות אתם מזהים שהוא אלוהים עצמו, שיש לו הזהות של אלוהים, ושהוא האחד אשר מחזיק בריבונות על כול הדברים? האם חשבתם על כך אי-פעם? אם לא, הדבר מוכיח עובדה אחת: השיתופים האחרונים העניקו לכם הבנה מסוימת בלבד של החלק בהיסטוריה שבו עשה אלוהים את עבודתו, ועל גישתו, ביטויו וגילוייו של אלוהים במהלך עבודה זו. אף שהבנה זו גורמת לכל אחד מכם להכיר מעל לכל ספק בכך שהאחד אשר ביצע שני שלבי עבודה אלה הוא אלוהים עצמו, שבו אתם מאמינים ושבעקבותיו אתם הולכים, והאחד שעליכם ללכת בעקבותיו תמיד, אינכם מסוגלים עדיין להכיר בכך שהוא אלוהים שהתקיים מאז בריאת העולם ושיתקיים לעד, ואינכם מסוגלים להכיר בכך שהוא האחד אשר מוביל ומחזיק בריבונות על האנושות כולה. בוודאי מעולם לא חשבתם על בעיה זו. בין אם זה יהוה או ישוע אדוננו, דרך אילו היבטים של המהות והתכונות השייכות לאלוהים יש ביכולתכם להכיר לא רק בכך שהוא אלוהים שעליכם ללכת בעקבותיו, אלא גם בכך שהוא האחד המצווה על האנושות והמחזיק בריבונות על גורלה, ויתרה מכך, שהוא אלוהים עצמו הייחודי, המחזיק בריבונות על השמיים והארץ וכול הדברים? דרך אילו ערוצים אתם מכירים בכך שהאחד שבו אתם מאמינים ושבעקבותיו אתם הולכים, הוא אלוהים עצמו המחזיק בריבונות על כול הדברים? דרך אילו ערוצים אתם מקשרים את אלוהים שבו אתם מאמינים לאלוהים המחזיק בריבונות על גורלה של האנושות? מה מאפשר לכם להכיר בכך שאלוהים שבו אתם מאמינים הוא אלוהים עצמו הייחודי, שבשמיים ובארץ ובקרב כול הדברים? זוהי הבעיה שאפתור בחלק הבא.

בהחלט ייתכן כי הבעיות שמעולם לא חשבתם עליהן ואינכם יכולים לחשוב עליהן, הן הבעיות החיוניות ביותר להכרת אלוהים ושבהן ניתן לחפש אמיתות שהאדם אינו יכול לשערן. כשבעיות אלה פוקדות אתכם ועליכם להתמודד עמן והן דורשות מכם לבחור, אם אין ביכולתכם לפתור אותן במלואן בגלל טיפשותכם או בורותכם, או מפני שהחוויות שלכם שטחיות מדי ואין לכם ידע אמיתי על אודות אלוהים, הן יהיו המכשול הגדול ביותר והמעצור הגדול ביותר בדרך לאמונתכם באלוהים. לכן אני חש שיש צורך רב לשתף אתכם בכל הקשור לנושא זה. האם ידוע לכם מהי הבעיה שלכם כעת? האם ברורות לכם הבעיות שעליהן אני מדבר? האם אלה הן הבעיות שעמן תתמודדו? האם אלה הן הבעיות שאינכם מבינים? האם אלה הן הבעיות שמעולם לא עלו בדעתכם? האם בעיות אלה חשובות לכם? האם הן אכן בעיות? עניין זה הוא מקור לבלבול רב בעבורכם, דבר המראה שאין לכם הבנה אמיתית של האל שבו אתם מאמינים ושאינכם מתייחסים אליו ברצינות. יש האומרים, "אני יודע שהוא אלוהים, ולכן אני חסידו, מפני שדבריו הם ביטוי של אלוהים. די בכך. באיזו עוד הוכחה יש צורך? הרי אין לנו צורך להעלות ספקות על אודות אלוהים, הלא כן? הרי איננו אמורים לבחון את אלוהים, הלא כן? הרי אין לנו צורך לפקפק במהותו של אלוהים ובזהותו של אלוהים עצמו, הלא כן?" בין אם אתם חושבים כך ובין אם לא, איני מציג שאלות כאלה כדי לגרום לכם בלבול ביחס לאלוהים או לגרום לכם לבחון אותו, לא כל שכן לגרום לכם ספקות באשר לזהותו ומהותו של אלוהים. אני עושה זאת כדי לעודד בכם הבנה רבה יותר על מהותו של אלוהים, ביטחון רב יותר ואמונה רבה יותר במעמדו של אלוהים, כדי שאלוהים יוכל להיות לאחד והיחיד שבלב כול חסידיו וכדי שמעמדו המקורי של אלוהים – כבורא, שליטם של כול הדברים, אלוהים עצמו הייחודי – יוכל להשתקם בלב כול אחד מהברואים. זהו גם הנושא שבו יעסוק השיתוף שלי.

הבה נתחיל כעת לקרוא את הפסוקים הבאים מכתבי הקודש.

1. אלוהים בורא את כול הדברים בעזרת מילים

1) (בראשית א' 3-5) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. ויקרא אלהים לאור יום ולחושך לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

2) (בראשית א' 6-7) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן.

3) (בראשית א' 9-11) ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן. ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב. ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן.

4) (בראשית א' 14-15) ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ולשנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן.

5) (בראשית א' 20-21) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב.

6) (בראשית א' 24-25) ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן. ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב.

ברק ממזרח

חומרים נוספים לקריאה