5. מה ההבדלים המהותיים בין אלוהים בהתגלמותו ובני האדם שאלוהים משתמש בהם?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה. והבא אחרי חזק ממני, אשר קטנתי משאת נעליו. והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש" (מתי ג 11).

דברי אלוהים רלוונטיים:

והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא לא בשר ודם, אלא התגלמותה של רוח האל. יש בו גם אנושיות רגילה וגם אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זה האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים בכבוד ובעצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו, ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו, והוא גם לעולם לא ישמיע מילים שהן נגד רצונו שלו...

4. מדוע אלוהים לא משתמש באדם כדי לעשות את עבודת המשפט שלו באחרית הימים, אלא שעליו להתגלם כבשר ודם ולעשות אותה בעצמו?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כי האב לא שופט איש, אלא שהוא הפקיד את כל המשפט ביד הבן" (יוחנן ה' 22).

"ואף שלטן נתן לו לעשות משפט, כי בן אדם הוא" (יוחנן ה 27).

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים עצמו עושה באופן אישי את כל העבודה בתוכנית הניהול שלו. אלוהים עצמו עשה באופן אישי את השלב האשון – את בריאת העולם – ואלמלא כן, אף אחד לא היה מסוגל לברוא את האנושות. השלב השני היה גאולת האנושות כולה, וגם אותו עשה אלוהים עצמו באופן אישי. הדבר מובן מאליו לגבי השלב השלישי: יש צורך אפילו גדול יותר שאלוהים עצמו יבצע את סופה של כל עבודתו. אלוהים עצמו עושה את כל העבודה של גאולת האנושות כולה, כיבושה, הזכייה בה והפיכתה למושלמת.

האמירה הראשונה

השבחים הגיעו לציון, ומקום משכנו של האל הופיע. השם הקדוש ורב הכבוד מהולל בפי כל העמים ונישא למרחוק. הו, האל הכול יכול! ראש התבל, המשיח של אחרית הימים – הוא השמש הזורחת אשר עלתה מעל הר ציון המלכותי והמפואר בכל התבל...

האל הכול יכול! אנחנו מריעים לך. אנחנו רוקדים ושרים. אתה הגואל האמיתי שלנו, המלך האדיר של התבל! יצרת קבוצה של מתגברים והגשמת את תוכנית הניהול של אלוהים. כל העמים ינהרו להר הזה. כל העמים יכרעו ברך בפני כס המלכות! אתה האל האמיתי האחד והיחיד ואתה ראוי לתהילה וכבוד. כל הכבוד, ההלל והסמכות לכס המלכות! מעיין החיים זורם מכס המלכות, והוא משקה ומזין את אנשי האל. החיים משתנים מדי יום ביומו, ואור חדש ותגליות חדשות באים בעקבותינו ומקנים ללא-הרף תובנות חדשות על אלוהים. כך מתאפשר לנו להיות בטוחים באלוהים באמצעות חוויות. דבריו תמיד מופיעים – הם מופיעים אצל בני האדם הצודקים. אנחנו בהחלט מבורכים מדי! להיות בפני אלוהים מדי יום, לתקשר עם אלוהים בכל עניין ולהעניק לאלוהים ריבונות על הכל. אנחנו מהרהרים בקפידה בדבר האל, לבנו רגוע באלוהים, ועל כן אנחנו מתייצבים בפניו במקום שבו אנחנו מקבלים את אורו. בחיי היום-יום שלנו, במעשינו, בדיבורנו, במחשבותינו וברעיונותינו, אנחנו חיים בתוך דבר האל, ותמיד יש לנו יכולת הבחנה. דבר האל שומר על הרמוניה – הדברים שחבויים בפנים מופיעים באופן בלתי צפוי בזה אחר זה. לא ניתן לדחות את השיתוף עם אלוהים – המחשבות והדעות גלויים בפני אלוהים. בכל רגע, אנחנו חיים בפני כס המשיח, ושם אנחנו עומדים למשפט. כל מחוז בגופינו נמצא עדיין תחת שליטתו של השטן. כעת יש לטהר את המקדש של אלוהים כדי להשיב את ריבונותו. כדי שאלוהים יוכל לדבוק בנו באופן מוחלט, אנחנו חייבים לנהל קרב לחיים ולמוות. רק לאחר שנצלב האני הישן שלנו, חייו של המשיח שקם לתחייה יכולים למשול כריבון.

כעת, רוח הקודש מסתערת על כל פינה בהווייתנו כדי לפתוח בקרב על החזרה למוטב! כל עוד נהיה מוכנים להתכחש לעצמנו ולשתף פעולה עם אלוהים, אלוהים יאיר ויטהר את קרבינו בכל עת, ויתבע מחדש את מה שהשטן כבש, כדי שאלוהים יוכל להפוך אותנו למושלמים במהירות האפשרית. אל תבזבזו זמן – חיו תמיד בתוך דבר האל. תיבנו עם הקדושים, היכנסו אל המלכות, ובואו אל כבוד עם אלוהים.

הקדוש מישראל

Jewish Music

3. מה ההבדל בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ועבודתה של רוח האל?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ויאמר, הראני נא, את כבדך. ויאמר, ... לא תוכל לראת את פני. כי לא יראני האדם, וחי" (שמות לג 18-20).

"וירד יהוה על הר סיני, אל ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר, ויעל משה. ויאמר יהוה אל משה, רד העד בעם;  פן יהרסו אל יהוה לראות, ונפל ממנו רב" (שמות יט 20-21).

"וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם, ואת קול השפר, ואת ההר, עשן; וירא העם וינעו, ויעמדו מרחק. ויאמרו, אל משה, דבר אתה עמנו, ונשמעה; ואל ידבר עמנו אלהים, פן נמות" (שמות כ 14-15).

"ויצא קול מן השמים אמר, פארתי ואפאר עוד. והעם העמדים שמה שמעו ויאמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו" (יוחנן יב 28-29).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח אלוהים או כרוח אלוהים, כיוון שהאדם אינו יכול לראות את רוח אלוהים, לגעת בהלהתקרב אליה. אילו ניסה אלוהים להושיע את האדם ישירות בצורת הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועתו.

2. מהי ההתגלמות כבשר ודם? מה מהותה של ההתגלמות כבשר ודם?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו, (ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו,) רב חסד ואמת" (יוחנן א 14).

"אני הדרך, והאמת והחיים" (יוחנן י"ד 6).

"אני שוהה במחיצתכם מזה זמן כה רב, ואתה עדיין לא מכיר אותי, פיליפוס? מי שרואה אותי ראה את האב, אז איך ייתכן שאתה אומר 'הראה לנו את האב'? האם אינך מאמין שאני באב והאב בי? לא מעצמי אני אומר לכם את הדברים שאני אומר; האב השוכן בי הוא זה שעושה את מעשיו. האמינו לי שאני באב והאב בי. אם לא, האמינו בי משום המעשים עצמם" (יוחנן י"ד 9-11).

"אני והאב אחד אנחנו" (יוחנן י' 30).

דברי אלוהים רלוונטיים:

משמעותה של ההתגלמות היא כי אלוהים מופיע בבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם שברא, בדמות בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם בבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם, בעל אנושיות רגילה; דבר זה, לכל הפחות, מוכרח להיות אמת. למעשה, ההשלכה של התגלמות אלוהים בבשר ודם היא כי אלוהים חי ועובד כבשר ודם, אלוהים בעצם מהותו נעשה בשר ודם, נעשה אדם.

א. יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם

1. האדון ישוע בעצמו ניבא שאלוהים יתגלם כבשר ודם באחרית הימים ויופיע כבר האנוש כדי לעשות עבודה.

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"לכן, היו גם אתם מוכנים, משום שבשעה שלא תעלו על דעתכם, בר האנוש יבוא" (לוקס י"ב 40).

"כי כברק המבריק מתוך קצה אחד של השמיים, וזוהר עד הקצה האחר של השמיים, כך יהיה בר האנוש ביומו. אך תחילה עליו לסבול דברים רבים ולהידחות על ידי הדור הזה" (לוקס י"ז 24-25).

כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו

בני האדם שאלוהים לא מכיר בהם

יש בני אדם מסוימים שאלוהים לא הכיר באמונתם בלבו מעולם. במילים אחרות, אלוהים לא הכיר בכך שבני האדם האלה הם חסידים שלו, משום שאלוהים לא משבח את אמונתם. במקרה של בני האדם האלה, בלי קשר למספר השנים שבהן הם היו חסידיו של אלוהים, דעותיהם והשקפותיהם מעולם לא השתנו. הם כמו הלא מאמינים, הם דבקים בעקרונות ובשיטות של הלא מאמינים, ולחוקים שלהם להישרדות ולאמונה.