I
חמתו
של האל היא על העוולות שמכות באנושות,
הן
מכות באנושות,
על
החושך והרוע שמתקיימים,
ועל
כך שיש דברים שמתנגדים לטוֹב.
חמתו
מסמלת את קץ כל הדברים,
כל
הדברים הרעים,
כל
הדברים הרעים,
כולם,
ויותר
מכך מסמלת את קדושתו,
מסמלת
את קדושתו.
אלוהים מתענג
על הצדיקות והאור שעולים ובאים לעולם,
על
חיסולם של החושך והרוע.
נחת
רוחו מביאה אור לאנושות ויופי לחייה.
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
ומסמל
את מה שמבשר טובות.
II
הוא
מתעצב על האנושות,
מושא
תקוותו,
המצויה
בחשיכה,
על
כך שעבודתו על האנושות איננה משיגה את
רצונו,
על
כך שלא כל האנושות האהובה תוכל לחיות
באור.
הוא
מתעצב על חפי הפשע שבאנושות,
על
הכנים שבהם,
אף
כי הם עדיין עיוורים,
על
הטובים אך חסרי,
חסרי
האמונה.
צערו
מסמל את טוּבוֹ,
את
חמלתו,
את
היופי ואת הנדיבות.
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
ומסמל
את מה שמבשר טובות.
III
הוא
שמח בנפול אויב,
כשנכבש
לב האמת של האדם,
כשמסולקים
אויביו ומושמדים,
וכשהאנושות
תחיה לבטח ביופי ובשלווה.
אושרו
רחוק משמחתו הרגילה של האדם,
הן
זהו טעם קציר הפירות שמעבר לשמחה.
אושרו
מסמל כי מכאן ואילך,
תם
סבלה של האנושות,
והיא
תחיה בעולם של אור.
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
הצדק
הוא בנחת רוחו של האל;
העונג
המסמל כל מה שחיובי,
ומסמל
את מה שמבשר טובות,
ומסמל
את מה שמבשר טובות,
ומסמל
את מה שמבשר טובות.
מתוך
'הדבר
מופיע בבשר'
הברק
ממזרח, כנסיית
האל הכול יכול נוסדה
בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול,
הביאה
השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של
אחרית הימים.
החברים
בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל
הכול יכול באחרית הימים,
והנכבשים
וניצלים באמצעות דבריו.
האל
הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא
שמנהיג אותה כרועה.
היא
במפורש לא נוסדה על ידי אדם.
המשיח
הוא האמת,
הדרך
והחיים.
צאנו
של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים.
כל
עוד תקראו את דברי האל הכול יכול,
תבינו
שאלוהים אכן הופיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה