הסרטון ‘אמונה באלוהים’ | האם הדרך שהמפלגה הקומוניסטית הסינית והחוגים הדתיים מוקיעים אינה דרך האמת?

סרטים נוצריים - האם הדרך שהמפלגה הקומוניסטית הסינית והחוגים הדתיים מוקיעים אינה דרך האמת?

רבים מבקשים וחוקרים את דרך האמת מבלי לבסס את פעולותיהם על דברי אלוהים ועבודתו. במקום זאת, הם נוהגים לפי המגמות הרווחות בעולם הדת ומאמינים שמה שהממשלה הקומוניסטית הסינית והעולם הדתי מוקיעים אינו דרך האמת – האם זו הדרך הנכונה שבה יש לצעוד? בכתבי הקודש נכתב, "כל העולם נתון ברע" (איגרת יוחנן הראשונה ה' 19), "זהו דור רע" (לוקס י"א 29). מכאן ניתן לראות שמשטרים פוליטיים אתיאיסטיים והעולם הדתי לבטח ידחו ויוקיעו את דרך האמת. כאשר ישוע אדוננו עשה את עבודתו בעידן החסד, היהודים והשלטון הרומי התנגדו לו בקדחתנות והרשיעו אותו, ובסופו של דבר ישוע אדוננו נצלב. האין אלו העובדות? כאשר האל הכול יכול עושה את עבודתו באחרית הימים, הוא סובל מההתנגדות העזה ומהגינויים מצד ממשלת סין והעולם הדתי. על מה מעיד הדבר? האם לא ראוי שנהרהר בכך?

הסרטון ‘אמונה באלוהים’ | האם הישמעות לבעלי השררה זהה באמת להישמעות לאלוהים?

כנסיית האל הכול יכול - הסרטון ‘אמונה באלוהים’ | האם הישמעות לבעלי השררה זהה באמת להישמעות לאלוהים?

בכתבי הקודש, פאולוס אמר, "כל אדם יהיה כפוף לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון שאינם מטעמו של אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלוהים. לכן, כל מי שמתנגד לשלטון מתנגד לצו האל, ומי שמתנגד יקבל על עצמו עינויים" (האיגרת אל הרומים י"ג 1-2). כיצד עלינו המאמינים להתייחס לבעלי השררה? האם הישמעות לבעלי השררה זהה באמת להישמעות לאלוהים?

דבר אלוהים - על חייו של פטרוס

דבר אלוהים - על חייו של פטרוס

פטרוס הוא אות ומופת שאלוהים הציג לאנושות, והוא אישיות ידועה מאוד. מדוע אלוהים הציב אדם כה צנוע כאות ומופת, ומדוע דורות מאוחרים יותר מהללים אותו? כמובן, מיותר לציין התשובה לשאלה קשורה קשר הדוק לאופן שבו הוא התבטא ולנחישותו לאהוב את אלוהים. כדי להבין היכן בא לידי ביטוי לבו של פטרוס שהיה מלא אהבה לאלוהים ומהו טיב חייו עשירי החוויות, עלינו לחזור לעידן החסד, כדי להביט שוב במנהגי התקופה ולראות את פטרוס של העידן ההוא.

קול של אלוהים - פירושים לאמירה השישית

קול של אלוהים - פירושים לאמירה השישית

האנושות מוכה בתימהון למשמע אמירותיו של אלוהים, כשבני האדם מבינים שאלוהים עובד רבות במישור הרוחני, דבר שהאדם לא מסוגל לעשות, ואשר רק אלוהים עצמו יכול להשיג. זו הסיבה לכך שאלוהים מפרסם דברים שמקלים עם האנושות. כשלבם של בני האדם מלא בסתירות, והם תוהים, "אלוהים הוא אל ללא רחמים או אהבה, אלא אל שמקדיש את עצמו להכאת האנושות אפיים ארצה. אפ כך, מדוע שהוא יגלה אלינו מחילה? האם ייתכן שאלוהים עבר עוד פעם לשיטה חדשה?", ברגע שהתפיסה הזו – המחשבה הזו – תופסת מקום בדעתם, הם נאבקים בה בכל מאודם. אף על פי כן, אחרי שעבודתו של אלוהים תתקדם פרק זמן נוסף, רוח הקודש תיקח על עצמה עבודה אדירה בתוך הכנסייה, וכל בן אנוש יתחיל לעבוד כדי למלא את תפקידו, האנושות כולה תיווכח בשיטה הזו של אלוהים. זאת משום שאיש לא יכול למצוא כל פגם במה שאלוהים אומר ועושה, ואיש לא יכול לדעת או אפילו לנחש מה הצעד הבא של אלוהים. כפי שאלוהים עצמו אמר: "מבין כל בני האדם החיים מתחת לשמיים, האם יש מישהו שלא נמצא בתוך כף ידי? האם יש מישהו שלא פועל לפי הכוונתי?" אך אני מציע לכם עצה קטנה: בעניינים שאתם לא מבינים לגמרי, לעולם על תדברו או תפעלו. מה שאמרתי זה עתה לא מועד לדכא את ההתלהבות שלכם, אלא לעודד אתכם לצעוד בכיוונו של אלוהים במעשיכם. אסור לכם בשום אופן לאבד תקווה או להיתקף בספקות משום מה שאמרתי לגבי "פגמים": מטרתי היא בעיקר להזכיר לכם לשים לב לדברי האל. כשאלוהים אומר: "בענייני הרוח, עליכם לנהוג ברגישות עדינה; לדבריי עליכם להיות קשובים היטב. עליכם לשאוף למצב שבו תוכלו לראות את רוחי ואת בשרי ודמי, וכן את דבריי ואת בשרי ודמי כשלמות שלא ניתנת לחלוקה, ולדאוג לכך שהאנושות כולה תוכל לְרַצות אותי בפניי", כשהאנושות קוראת את המילים האלה, היא שוב מוכה בתימהון. מה שבני האדם ראו אתמול הוא מילת אזהרה – דוגמה למחילתו של אלוהים – אך היום, הדיבור עבר פתאום לענייני רוח. מה פירוש הדבר, לכל הרוחות? מדוע אלוהים משנה שוב ושוב את אופן הדיבור שלו? ומדוע ההתייחסות לכל זה היא כאל שלם אחד שלא ניתן לחלוקה? האם ייתכן שדברי האל לא מציאותיים? בהרהור בדברים האלה, מגיעים לתובנה הבאה: כשרוחו של אלוהים ובשרו ודמו של אלוהים נפרדים, הבשר והדם האלה הם גוף מוחשי עם מאפיינים של גוף מוחשי. במילים אחרות, הם מהווים את מה שבני האדם מכנים "גופה". מקורה של ההתגלמות כבשר בדם הוא ברוח האל: הבשר והדם הם התגלמותה של רוח האל, כלומר זו התגלמות הדבר כבשר ודם. במילים אחרות, אלוהים עצמו חי בבשר והדם. מכאן אפשר להבין ממה נובעת הטעות החמורה בניסיון להפריד בין הרוח לבין האדם. משום כך, אפילו שהוא מכונה "אדם", הוא לא שייך לאנושות, ואין לו מאפיינים אנושיים: זה האדם שאלוהים לובש את גופו, וזה האדם שאלוהים מאשר. בתוך דברי האל טמונה רוחו של אלוהים, ודברי האל מתגלים ישירות בבשר והדם. זה מבהיר יותר את העובדה שאלוהים חי כבשר ודם ושהוא אל מעשי יותר. מכך אפשר להוכיח שאלוהים קיים, ובכך לשים קץ לעידן המרדנות של האנושות נגד אלוהים. לאחר מכן, אחרי שאלוהים מדריך את אלוהים בנוגע לנתיב המוביל להכרת האל, הוא משנה את הנושה שוב, ומתייחס להיבט אחר של הבעיה.

Willy Fautré: South Korea Should Give Refugee Status to Asylum Seekers of The Church of Almighty God

Willy Fautré: South Korea Should Give Refugee Status to Asylum Seekers of The Church of Almighty God

Willy Fautré: South Korea is a democratic country, like all the members of the European Union, like the United States and many others. So, they should abide by international law. They have signed and ratified a number of international standards. And, they should not send back those 150 people of The Church of Almighty God to China. I think they want to be blind and to be deaf, not to see and not to hear anything that is written and spread around about the situation of The Church of Almighty God. We’ve already sent a message to the South Korean authorities, saying, “Please don’t send them back to China, or you’ll send them to jail, or maybe death.”

פירושים לאמירה החמישית

כנסיית האל הכול יכול – פירושים לאמירה החמישית

כשאלוהים מציב דרישות לאנושות שקשה לבני האדם להסביר, וכשדבריו מכים הישר בלב האנושי, ובני האדם מציעים את לבם הישר כקורבן להנאתו, אלוהים נותן לבני האדם הזמנות להרהר, לגמור בדעתם בנחישות ולחפש נתיב נוהג. כך, כל בני עמו יציעו שוב את כל הווייתם כקורבן מנחה לאלוהים, באגרופים קמוצים בהחלטיות. ייתכן שחלקם יערכו תוכנית ויקבעו לוח זמנים יומי בהכנתם לדרבן את עצמם ולהתחיל לעבוד – הם יקדישו את מידת האנרגיה שלהם בתוכנית הניהול של אלוהים, כדי להעניק כבוד לתוכנית הזו ולקרב את חתימתה. ובדיוק כשבני האדם נתקעים במצב הפסיכולוגי הזה, מחזיקים את הדברים האלה אחיזה הדוקה בדעתם בעודם מבצעים את מטלות יומם, בעודם מדברים, ובעודם עובדים, אלוהים מוסיף על כך במהירות ומתחיל לדבר שוב: "כשרוחי משמיעה קול, היא מביעה את כל הטבע שלי. האם זה ברור לכם?" ככל שבן אנוש נחוש יותר, וככל שהוא משתוקק נואשות לתפוס את רצונו של אלוהים, כך הוא משתוקק שאלוהים יציב לו דרישות. לכן, אלוהים ייתן לבני האדם את מה שהם רוצים, וינצל את ההזדמנות הזו כדי להחדיר את דבריו המוכנים זה מכבר למעמקי הווייתם. על אף שנדמה שהמילים האלה קשוחות או בוטות במקצת, האנושות רואה אותן כמתוקות מאין כמוהן. תכף ומיד, הלב פורח בשמחה, כאילו האנושות נמצאת בשמיים, או כאילו היא עברה למישור אחר, גן עדן של ממש בעולם הדמיון שבו ענייני העולם החיצוני כבר לא פוגעים באנושות. כדי שבני האדם לא ידברו ויפעלו מבחוץ, כפי שהם נהגו לעשות בעבר, וכך לא יצליחו להכות שורש כראוי, כאשר מה שבני האדם רוצים בלבם מתממש, ויתרה מזאת, כשהם נערכים לצאת לעבודה בהתלהבות והשתוקקות, אלוהים ממשיך לשנות את דרך הדיבור שלו בהתאם למצבם הפסיכולוגי, ומפריך את כל הלהט והטקסיות הדתית שבלבם, חיש מהר וללא מעצורים. כפי שאלוהים אמר: "האם באמת הבנתם את חשיבותו של העניין?" גם לפני שבן אנוש גומר בדעתו לעשות משהו בנחישות וגם לאחר מכן, הוא לא מייחס חשיבות רבה בכך שיש להכיר את אלוהים במעשיו ובדבריו, אלא שבן האנוש ממשיך להרהר בשאלה: "מה אני יכול לעשות למען אלוהים? זה הנושא המרכזי!" זו הסיבה לכך שאלוהים אומר: "ואתם לא מתביישים לקרוא לעצמכם עמי בפניי – אין לכם בושה ועל אחת כמה וכמה אין לכם היגיון!" מיד לאחר שאלוהים אמר את הדברים האלה, בני האדם הבינו אותם תכף ומיד. כאילו הם סבלו הלם חשמלי, הם מיהרו למשוך את ידיהם בחזרה אל ביטחון חיקם, בפחד שהם יעוררו את חמתו של אלוהים בשנית. בנוסף, אלוהים גם אמר: "במוקדם או במאוחר, בני אדם כאלה יגורשו מביתי. אל תתנהגו אליי כאילו אתם בני סמכא, במחשבה שאתם מייצגים את העדות שלי!" למשמע דברים כאלה, בני האדם אפילו יותר מפחדים, כאילו הם זה עתה זיהו אריה בקרבתם. הם יודעים היטב בלבם. מצד אחד, הם מודאגים שלא להיטרף בפיו של האריה, ומצד שני, הם לא יודעים לאן להימלט. ברגע הזה, התוכנית בלב האנושי נעלמת ללא זכר, לגמרי ולחלוטין. דרך דברי האל, אני מרגיש שאני יכול לראות כל היבט והביט של הבושה האנושית: ראש מושפל והתנהגות חמקנית, כמו מועמד שנכשל במבחן הקבלה לאוניברסיטה, אשר כל האידיאלים הנשגבים שלו, המשפחה השמחה שלו, עתידו הוורוד וכל הלאה, הפכו כולם לדיבורי סרק – יחד עם ארבע המודרניזציות עד שנת 2000 – מה שיצר תרחיש דמיוני בסרט מדע בדיוני. כל זה נועד כדי להחליף יסודות פסיביים ביסודות פעילים, כדי לגרום לבני האדם להתייצב במקום שאלוהים הקצה להם על אף הפסיביות שלהם. חשובה במיוחד העובדה שבני האנוש מפחדים פחד עז לאבד את התואר הזה, ולכן הם נאחזים בעיטורי עמדתם כאילו חייהם תלויים בכך, בפחד שמישהו יחטוף להם אותם. כאשר זה הלך הרוח של האנושות, אלוהים לא דואג שבני האדם יהפכו לפסיביים, ולכן, בהתאם לכך, הוא מחליף את דברי המשפט שלו בדברי חקירה. לא זאת בלבד שהוא נותן לבני האדם הזדמנות להסדיר את נשמתם, אלא שהוא גם נותן להם הזדמנות לקחת את השאיפות שהיו להם עד כה ולסדר אותן להתייחסות בעתיד: ניתן לשנות את מה שלא מתאים. זאת משום שאלוהים עדיין לא התחיל את עבודתו – זה שביב של מזל טוב בתוך מזל רע רב – ויתרה מזאת, הוא לא מגנה אותם. לכן, הניחו לי להמשיך להקדיש לו את כל המסירות שלי!

פירושים לאמירה הרביעית

כנסיית האל הכול יכול – פירושים לאמירה הרביעית

כדי למנוע מכל בני האדם סחרחורת והיסחפות אחרי מעברם משליליות לחיוביות, בפסקה האחרונה באמירתו של אלוהים – לאחר שאלוהים דיבר על דרישותיו העליונות מבני עמו, ולאחר שאלוהים סיפר לבני האדם על רצונו בשלב הזה של תוכנית הניהול שלו – אלוהים נותן לבני עמו את ההזדמנות להרהר בדבריו, כדי לעזור להם לגמור בדעתם לְרַצות את רצונו של אלוהים בסופו של דבר. כשמצבם של בני האדם חיובי, אלוהים מתחיל מיד לשאול אותם שאלות בנוגע לצד השני של העניין. הוא שואל סדרה של שאלות שבני האדם מתקשים להבין: "האם אהבתכם כלפיי הייתה מוכתמת בטומאה? האם נאמנותכם אליי הייתה טהורה ובלב שלם? האם הכרתם אותי באמת? כמה מקום תפסתי בלבכם?" וכן הלאה. במחצית הראשונה של הפסקה הזו, למעט שני דברי תוכחה, כל השאר מורכב משאלות בלבד. בפרט, השאלה "האם אמירותיי פגעו בנקודת התורפה שלכם?" היא שאלה מתאימה ביותר, וכזו שנוגעת בדברים הסודיים ביותר במעמקי לבם של בני האדם, מה שגורם להם לשאול את עצמם באופן לא מודע: "האם אני נאמן באמת באהבתי לאלוהים?" בלבם, בני האדם נזכרים באופן לא מודע בחוויות השירות שלהם בעבר: הם היו מלאים בסלחנות עצמית, צדקנות, חשיבות עצמית, סיפוק עצמי, שאננות וגאווה. הם היו כמו דג גדול שנלכד ברשת, ואחרי כל הרשתות האלה, היה להם קשה להשתחרר. יתרה מזאת, הם היו לעתים קרובות משולחי רסן, הם לרוב הונו את האנושיות הרגילה של אלוהים, והם הציבו את עצמם בראש סדר העדיפויות שלהם בכל מעשיהם. לפני שהם נקראו "עושי שירות", הם היו כמו גור טיגריסים בן יומו, המלא באנרגיה. על אף שהם היו ממוקדים במידת מה בחיים, הם לפעמים עשו דברים כאילו באופן אוטומטי. כמו עבדים, הם היו אדישים כלפי אלוהים. במהלך חשיפתם כעושי שירות, הם היו שליליים, הם השתרכו מאחור, הם היו מלאים בצער, הם התלוננו על אלוהים, הם הרכינו ראש בדכדוך, וכן הלאה. כל שלב בסיפורם האישי, המדהים והנוגע ללב מרחף בדעתם. הם אפילו מתקשים לישון, והם מעבירים את הימים בערפול חושים. נדמה שאלוהים סילק אותם בשנית, ושהם נופלים לשאול ללא יכולת להימלט. על אף שאלוהים לא עשה דבר מלבד להציב כמה שאלות קשות בפסקה הראשונה, בקריאה זהירה, אפשר להבין מהן שכוונתו של אלוהים היא לא רק לשאול את השאלות האלה כדי לשאול אותן. הן מכילות רובד עמוק יותר של משמעות שיש להסביר אותו בפירוט רב יותר.