אם אתם נהנים רק מחסדו של אלוהים, עם חיי משפחה שלווים או ברכות חומריות, הרי שלא זכיתם באלוהים, ואמונתכם באלוהים נכשלה. אלוהים כבר ביצע שלב אחד מעבודת החסד כבשר ודם, והוא כבר העניק לאדם ברכות חומריות, אך האדם לא מסוגל להפוך למושלם באמצעות חסד, אהבה ורחמים בלבד. בחוויותיו של האדם, הוא פוגש בחלק מאהבתו של אלוהים, ורואה את האהבה והרחמים של אלוהים, אך לאחר חוויה של זמן מה, הוא מבין שחסדו של אלוהים, אהבתו ורחמיו לא מסוגלים להפוך את האדם למושלם, ושהם לא מסוגלים לגלות את הדברים המושחתים באדם, ושהם גם לא מסוגלים לפטור את האדם מטבעו המושחת או להפוך את אהבתו ואמונתו למושלמות. עבודת החסד של אלוהים הייתה העבודה של תקופה אחת, והאדם לא יכול להסתמך על הנאה מחסדו של אלוהים על מנת להכיר את אלוהים.
מתוך 'רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם אדם רק נהנה מחסדו של אלוהים, אלוהים אינו יכול להביאו לידי שלמות. יש שעשויים להסתפק בשלווה ובהנאה הגשמיות, בחיי נוחות ללא מצוקה וללא פורענות, כשהם חיים בשלווה עם משפחתם ללא מריבות וללא סכסוכים. הם אף עשויים להאמין כי זוהי ברכה מאלוהים, אך למען האמת זהו רק חסדו של אלוהים. אינכם יכולים להסתפק רק בהנאה מחסדו של אלוהים. חשיבה שכזו היא המונית מדי. גם אם אתה קורא את דבר אלוהים מדי יום, מתפלל מדי יום ורוחך חשה הנאה ושלווה מיוחדות במינן, אך בסופו של דבר אינך יכול לדבר על ידע כלשהו על אודות אלוהים ועבודתו או שאין לך ניסיון בהם, ואין זה משנה כמה אכלת ושתית מדבר אלוהים, אם אתה חש רק שלווה והנאה ברוחך, וכי דבר אלוהים מתוק באופן שאין שני לו, כאילו אינך יכול ליהנות ממנו די, אך אין לך ניסיון ממשי בדבר אלוהים ובמציאות של דבר אלוהים, מה תוכל לקבל מסוג כזה של אמונה באלוהים? אם אינך יכול להביא לידי ביטוי את מהות דבר אלוהים, האכילה והשתייה שלך ותפילותיך עוסקות כולן בדת. אדם מסוג כזה אינו יכול להיות מובא לידי שלמות ואינו יכול ליפול בנחלתו של אלוהים.
מתוך 'הבטחות למי שהובא לידי שלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'
בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, והציות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את אלוהים באמת, ואפילו אם הוא כן מכיר את אלוהים, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "אלוהים אוהב את האדם" או "אלוהים רחום כלפי האדם." אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם המסוים מכיר את אלוהים באמת. אם כשדברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של אלוהים, בני האדם לא מסוגלים להישמע לאלוהים – אם הם מתחילים לפקפק באלוהים ונופלים אפיים ארצה במקום זאת – הרי שהם לא נשמעים לו כלל ועיקר.
מתוך 'באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
