2. האם הנאה מחסדו של אלוהים בלבד מהווה עדות אמיתית לאמונה באלוהים?

דברי אלוהים רלוונטיים:

אם אתם נהנים רק מחסדו של אלוהים, עם חיי משפחה שלווים או ברכות חומריות, הרי שלא זכיתם באלוהים, ואמונתכם באלוהים נכשלה. אלוהים כבר ביצע שלב אחד מעבודת החסד כבשר ודם, והוא כבר העניק לאדם ברכות חומריות, אך האדם לא מסוגל להפוך למושלם באמצעות חסד, אהבה ורחמים בלבד. בחוויותיו של האדם, הוא פוגש בחלק מאהבתו של אלוהים, ורואה את האהבה והרחמים של אלוהים, אך לאחר חוויה של זמן מה, הוא מבין שחסדו של אלוהים, אהבתו ורחמיו לא מסוגלים להפוך את האדם למושלם, ושהם לא מסוגלים לגלות את הדברים המושחתים באדם, ושהם גם לא מסוגלים לפטור את האדם מטבעו המושחת או להפוך את אהבתו ואמונתו למושלמות. עבודת החסד של אלוהים הייתה העבודה של תקופה אחת, והאדם לא יכול להסתמך על הנאה מחסדו של אלוהים על מנת להכיר את אלוהים.

מתוך 'רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

אם אדם רק נהנה מחסדו של אלוהים, אלוהים אינו יכול להביאו לידי שלמות. יש שעשויים להסתפק בשלווה ובהנאה הגשמיות, בחיי נוחות ללא מצוקה וללא פורענות, כשהם חיים בשלווה עם משפחתם ללא מריבות וללא סכסוכים. הם אף עשויים להאמין כי זוהי ברכה מאלוהים, אך למען האמת זהו רק חסדו של אלוהים. אינכם יכולים להסתפק רק בהנאה מחסדו של אלוהים. חשיבה שכזו היא המונית מדי. גם אם אתה קורא את דבר אלוהים מדי יום, מתפלל מדי יום ורוחך חשה הנאה ושלווה מיוחדות במינן, אך בסופו של דבר אינך יכול לדבר על ידע כלשהו על אודות אלוהים ועבודתו או שאין לך ניסיון בהם, ואין זה משנה כמה אכלת ושתית מדבר אלוהים, אם אתה חש רק שלווה והנאה ברוחך, וכי דבר אלוהים מתוק באופן שאין שני לו, כאילו אינך יכול ליהנות ממנו די, אך אין לך ניסיון ממשי בדבר אלוהים ובמציאות של דבר אלוהים, מה תוכל לקבל מסוג כזה של אמונה באלוהים? אם אינך יכול להביא לידי ביטוי את מהות דבר אלוהים, האכילה והשתייה שלך ותפילותיך עוסקות כולן בדת. אדם מסוג כזה אינו יכול להיות מובא לידי שלמות ואינו יכול ליפול בנחלתו של אלוהים.

מתוך 'הבטחות למי שהובא לידי שלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בני אדם שלא עושים דבר מלבד ליהנות מחסדי האל לא יכולים להפוך למושלמים או להשתנות, והציות, הדתיות, האהבה והסבלנות שלהם שטחיים לגמרי. מי שרק נהנה מחסדי האל לא יכול להכיר את אלוהים באמת, ואפילו אם הוא כן מכיר את אלוהים, היכרותו שטחית והוא אומר דברים כמו "אלוהים אוהב את האדם" או "אלוהים רחום כלפי האדם." אמירות כאלה לא מייצגות את חיי האדם והן לא מוכיחות שבן האדם המסוים מכיר את אלוהים באמת. אם כשדברי האל מזככים אותם או כשהם נתקלים בניסיונותיו של אלוהים, בני האדם לא מסוגלים להישמע לאלוהים – אם הם מתחילים לפקפק באלוהים ונופלים אפיים ארצה במקום זאת – הרי שהם לא נשמעים לו כלל ועיקר.

מתוך 'באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

מזמור דברי אלוהים | חשיבות התפילה

כנסיית האל הכול יכול ｜ מזמור דברי אלוהים | חשיבות התפילה

I

תפילה היא אחת הדרכים שבהן בני האדם משתפים פעולה עם אלוהים,

קוראים לרוחו וחשים את המגע של אלוהים.

ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר.

אנשים שינהגו כך יוכלו להפוך למושלמים בקרוב.

ככל שתתפלל יותר, כך תחוש את המגע, תהפוך לנאור ולנחוש יותר.

אנשים שינהגו כך יוכלו להפוך למושלמים בקרוב.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

כנסיית האל הכול יכול – אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה. האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם… בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו."

כנסיית האל הכול יכול -אלוהים עצמו, הייחודי י'

כנסיית האל הכול יכול -אלוהים עצמו, הייחודי י'

אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ד')

היום נעסוק בנושא מיוחד. לכל אחד ואחד מכם, יש רק שני דברים עיקריים שעליו לדעת, לחוות ולהבין – ומהם שני הדברים האלה? הראשון הוא היווכחותם האישית של בני אדם בחיים, והשני קשור להכרת האל. היום אני נותן לכם אפשרות בחירה: ביחרו אחד. האם אתם רוצים לשמוע על נושא הקשור לניסיון חייהם האישי של בני אדם או שמא אתם רוצים לשמוע על הכרת האל עצמו? ומדוע אני נותן לכם אפשרות בחירה כזו? מפני שהיום בדעתי לחלוק עמכם כמה דברים חדשים על הכרת אלוהים. אך מבלי להתייחס לכך, אניח לכם תחילה לבחור בין שני הדברים שזה עתה דיברתי עליהם. (אני בוחר את הנושא על הכרת האל.) (גם אנו חושבים שטוב יותר לחלוק את נושא הכרת האל.) האם אתם חושבים, שהדברים שחלקנו לאחרונה על הכרת האל ניתנים להשגה? (כשאלוהים קיים את השיתוף הראשון, לא הרגשנו שהם ניתנים להשגה. לאחר מכן, אלוהים קיים כמה שיתופים נוספים, וכשחזרנו על השיתוף הראשון, בסביבות שאלוהים ברא, האחים והאחיות שמו לב לחוויות בתחום זה.) הוגן לומר שהדברים הם מעבר להישג ידם של רוב בני האדם. ייתכן שדברים אלה לא ישכנעו אתכם. מדוע אני אומר זאת? מפני שכאשר הקשבתם לדברים שאמרתי קודם לכן, ללא קשר לדרך שבה אמרתי אותם או באילו מילים השתמשתי, כאשר שמעתם אותם, הייתם מודעים מילולית ותיאורטית לדברים שאמרתי, אך בעיה חמורה מאוד הייתה בכם, משום שלא הבנתם מדוע אמרתי את הדברים האלה, מדוע דיברתי על הנושאים האלה. זהו לב העניין. אם כן, על אף ששמיעת הדברים האלה הוסיפה להבנתכם אודות אלוהים ומעשיו והעשירה אותה, מדוע אתם עדיין מתקשים להכיר את אלוהים? הסיבה היא זו: לאחר ששמעתם את הדברים שאמרתי, רובכם עדיין לא מבינים מדוע אמרתי זאת, ומה הקשר בין הדברים האלה לבין הכרת האל. האין זה כך? למה קשור חוסר היכולת שלכם להבין את הקשר של הדברים להכרת האל? האם חשבתם על כך אי-פעם? ייתכן שלא. הסיבה שאינכם מבינים את הדברים האלה היא כי ניסיון חייכם שטחי מדי. אם הכרת וחוויית דבריו של אלוהים על ידי בני אדם תישאר ברמה שטחית מאוד, רוב הידע שלהם על אודות אלוהים יהיה מעורפל ומופשט – הוא יהיה בסיסי, דוקטריני ותיאורטי. בתיאוריה, הוא נראה או נשמע הגיוני וסביר, אך הידע אודות האל שיוצא מפיהם של רוב בני האדם ריק מתוכן. ומדוע אני אומר שהוא ריק מתוכן? מפני שלמעשה, בלבכם, לא ברור לכם אם הדברים שיוצאים מפיכם אודות האל נכונים או לא, אם הם מדויקים או לא. לכן, על אף שרוב בני האדם שמעו מידע רב ונושאים רבים על הכרת האל, הידע שלהם אודות האל טרם חרג מעבר לגבולות התיאוריה והדוקטרינה המעורפלת והמופשטת.

כנסיית האל הכול יכול | חיי כנסייתנו הם כה נעימים

         כנסיית האל הכול יכול | חיי כנסייתנו הם כה נעימים

 האל הכול יכול בהתגלמותו, אנו שרים לך בקול שירי הלל.

אתה מביא אותנו אל חיי המלכות.

אנו אנשי המלכות נוכחים במשתה העשיר שלך,

נהנים מדבריך, מטוהרים משחיתותנו.

דבריך מנחים אותנו ואנחנו הולכים קרוב בעקבותיך.

חסד אלוהים הוא שפטר אותנו מטבענו השטני.

אנחנו נהנים מדבר אלוהים וחיים חיים חדשים לפניו.

דואגים ללבו של אלוהים, אוהבים אותו באמת, מודים לו ומשבחים אותו.

לה לה לה לה... לה לה לה לה...

כנסיית האל הכול יכול-האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

               כנסיית האל הכול יכול-האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה 

                                           

תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות. עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם בכל שלב היא עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא משתנה בכפוף לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כל-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כל-יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, להכיר בעובדה שאני המושל בכל, לראות נכוחה שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרע בהתגלמותו, ולהפוך את ההבדל בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות לברור כאור היום. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – הבורא – יכול להושיע אותה, יכול להרעיף עליה הנאות. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי לשמש כעדים עבורי, לדעת את רצוני, לראות שאני האמת. לפיכך, במהלך העבודה הראשונית של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, עסקתי בעבודת החוק, כלומר, הובלת העם על-ידי יהוה. השלב השני היה תחילת העבודה של עידן החסד בכפרי יהודה. ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד – הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדשה והשלמה של העבודה הגואלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.