דרך החיים | אלוהים עצמו, הייחודי א' סמכותו של אלוהים (א') חלק 3

דבריו של אלוהים בסרט זה הם מתוך הספר 'המשך הדבר מופיע בבשר'. תוכנו של סרט זה:

לאחר שהוא יוצר את כול הדברים, סמכות הבורא מאושרת ומופגנת פעם נוספת בברית הקשת בענן האופן והמאפיינים הייחודיים של אמירות הבורא הם סמל לזהותו ולסמכותו הייחודיות

דקלומי דבר אלוהים | 'האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים'

כנסיית האל הכול יכול – דקלומי דבר אלוהים | 'האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים'

האל הכול יכול אומר, "כמה מנהגים דתיים אתם מקיימים? כמה פעמים התמרדתם בדבר האל ופניתם לדרך משלכם? כמה פעמים הנהגתם את דבר האל מתוך התחשבות של ממש במשא המוטל עליו ושאפתם למלא את רצונו? הבינו את דבר האל והוציאו אותו לפועל. היו עקרוניים בפעולות ובמעשים שלכם. אין פירוש הדבר לציית לחוקים או לעשות זאת באי-רצון ורק כדי לצאת ידי חובה. פירוש הדבר הוא להנהיג את האמת ולחיות על פי דבר האל. רק נוהג כזה מְרַצה את אלוהים. כל מנהג שמְרַצה את אלוהים אינו חוק אלא הנהגה של האמת."

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

כנסיית האל הכול יכול – אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה. האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם… בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו."

עבודת האל ועבודת האדם

כנסיית האל הכול יכול – עבודת האל ועבודת האדם

איזה חלק מתוך עבודתו של האדם הוא עבודתה של רוח הקודש, ואיזה חלק הוא חווייתו של האדם? גם כיום, אפשר לומר שבני האדם עדיין לא מבינים את השאלות האלה, וזאת משום שהם לא מבינים את עקרונות העבודה של רוחהקודש. עבודת האדם שעליה אני מדבר מתייחסת כמובן לעבודתם של מי שחדור את עבודתה של רוח הקודש, או של מי שרוח הקודש משתמשת בו. אני לא מתייחס לעבודה הנובעת מרצונו של האדם, אלא לעבודת השליחים, העובדים או האחים והאחיות הרגילים, במסגרת עבודתה של רוח הקודש. כאן, עבודתו של האדם לא מתייחסת לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא להיקפה ועקרונותיה של עבודת רוח הקודש על בני האדם. אף על פי שהעקרונות האלה הם העקרונות וההיקף של עבודת רוח הקודש, הם אינם זהים לעקרונות ולהיקף של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. לעבודתו של האדם ישנם העקרונות והמהות של האדם, ולעבודתו של אלוהים ישנם העקרונות והמהות של אלוהים.

פירושים לאמירה הרביעית

כנסיית האל הכול יכול – פירושים לאמירה הרביעית

כדי למנוע מכל בני האדם סחרחורת והיסחפות אחרי מעברם משליליות לחיוביות, בפסקה האחרונה באמירתו של אלוהים – לאחר שאלוהים דיבר על דרישותיו העליונות מבני עמו, ולאחר שאלוהים סיפר לבני האדם על רצונו בשלב הזה של תוכנית הניהול שלו – אלוהים נותן לבני עמו את ההזדמנות להרהר בדבריו, כדי לעזור להם לגמור בדעתם לְרַצות את רצונו של אלוהים בסופו של דבר. כשמצבם של בני האדם חיובי, אלוהים מתחיל מיד לשאול אותם שאלות בנוגע לצד השני של העניין. הוא שואל סדרה של שאלות שבני האדם מתקשים להבין: "האם אהבתכם כלפיי הייתה מוכתמת בטומאה? האם נאמנותכם אליי הייתה טהורה ובלב שלם? האם הכרתם אותי באמת? כמה מקום תפסתי בלבכם?" וכן הלאה. במחצית הראשונה של הפסקה הזו, למעט שני דברי תוכחה, כל השאר מורכב משאלות בלבד. בפרט, השאלה "האם אמירותיי פגעו בנקודת התורפה שלכם?" היא שאלה מתאימה ביותר, וכזו שנוגעת בדברים הסודיים ביותר במעמקי לבם של בני האדם, מה שגורם להם לשאול את עצמם באופן לא מודע: "האם אני נאמן באמת באהבתי לאלוהים?" בלבם, בני האדם נזכרים באופן לא מודע בחוויות השירות שלהם בעבר: הם היו מלאים בסלחנות עצמית, צדקנות, חשיבות עצמית, סיפוק עצמי, שאננות וגאווה. הם היו כמו דג גדול שנלכד ברשת, ואחרי כל הרשתות האלה, היה להם קשה להשתחרר. יתרה מזאת, הם היו לעתים קרובות משולחי רסן, הם לרוב הונו את האנושיות הרגילה של אלוהים, והם הציבו את עצמם בראש סדר העדיפויות שלהם בכל מעשיהם. לפני שהם נקראו "עושי שירות", הם היו כמו גור טיגריסים בן יומו, המלא באנרגיה. על אף שהם היו ממוקדים במידת מה בחיים, הם לפעמים עשו דברים כאילו באופן אוטומטי. כמו עבדים, הם היו אדישים כלפי אלוהים. במהלך חשיפתם כעושי שירות, הם היו שליליים, הם השתרכו מאחור, הם היו מלאים בצער, הם התלוננו על אלוהים, הם הרכינו ראש בדכדוך, וכן הלאה. כל שלב בסיפורם האישי, המדהים והנוגע ללב מרחף בדעתם. הם אפילו מתקשים לישון, והם מעבירים את הימים בערפול חושים. נדמה שאלוהים סילק אותם בשנית, ושהם נופלים לשאול ללא יכולת להימלט. על אף שאלוהים לא עשה דבר מלבד להציב כמה שאלות קשות בפסקה הראשונה, בקריאה זהירה, אפשר להבין מהן שכוונתו של אלוהים היא לא רק לשאול את השאלות האלה כדי לשאול אותן. הן מכילות רובד עמוק יותר של משמעות שיש להסביר אותו בפירוט רב יותר.

עליכם לשקול את מעשיכם

כנסיית האל הכול יכול – עליכם לשקול את מעשיכם

על פי הפעולות והמעשים בחייכם, כולכם זקוקים לפסוק מדבריי בכל יום שיזין ויקיים אתכם, משום שאתם לוקים בחסר, וידיעתכם ופתיחותכם דלות מדי. בחיי היום-יום שלכם, אתם חיים באווירה ובסביבה ללא אמת או היגיון טוב. אתם חסרים את הון הקיום, ואין לכם היסודות כדי להכיר אותי או את האמת. אמונתכם בסך הכל מושתתת על אמון מעורפל או על טקסים דתיים וידע המבוססים אך ורק על דוקטרינה. בכל יום אני צופה בתנועותיכם ובוחן את כוונותיכם ואת פירות הרוע שלכם. מעולם לא מצאתי אדם שבאמת ובתמים הניח את לבו ורוחו על המזבח שלי, שמעולם לא זז ממקומו. לפיכך, אינני רוצה לשפוך לריק את כל הדברים שברצוני להביע בפני אנושות כזו. בלבי אני מתכנן רק להשלים את עבודתי שטרם הושלמה ולהושיע את האנושות שטרם הושעתי. אף על פי כן, רוצה אני שכל חסידיי יזכו לישועתי ולאמת שדברי משרה על האדם. אני מקווה שיום אחד, כשתעצמו עיניים, תראו עולם שבו ניחוח ממלא את האוויר וערוצים של מים חיים זורמים, לא עולם קר וקודר שבו ענני חושך ושמי חושך, שבו היללות לא פוסקות לרגע.

Almighty God’s Utterance | כיצד להכיר את המציאות

כנסיית האל הכול יכול –  Almighty God’s Utterance | כיצד להכיר את המציאות 

האל הכול יכול אומר, "אלוהים הוא האל של המציאות: כל עבודתו אמיתית, כל הדברים שהוא אומר אמיתיים, וכל האמיתות שהוא מביע הן אמיתיות. כל מה שהוא לא דבריו הוא ריקני, חסר קיום ובלתי יציב. כיום, רוח הקודש עתידה לכוון את בני האדם אל דברי האל. אם בני האדם רוצים לעסוק בהיווכחות במציאות, עליהם לחפש את המציאות ולהכיר את המציאות, ואחר כך עליהם לחוות את המציאות ולהביא את המציאות לביטוי בחייהם. ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך הם יותר מסוגלים להבחין אם דברי הזולת אמיתיים; ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך יש להם פחות תפיסות; ככל שבני אדם חווים יותר את המציאות, וככל שהם מכירים יותר את מעשיו של אלוהים שבמציאות, כך קל להם יותר לנטוש את טבעם השטני המושחת; ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מכירים את אלוהים יותר טוב, וכך הם מתעבים יותר את הבשר והדם ואוהבים יותר את האמת; וככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מתקרבים יותר לרף דרישותיו של אלוהים."