קטעים נבחרים מתוך ארבע האמירות של דבר האל על 'סוד העניין של עבודת הכיבוש'

1. האנושות, שהשטן השחית אותה עמוקות, לא יודעת שיש אלוהים והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל דבר. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את הכבוד והעדות מפני שכולם התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.

יש להכיר בהבדלים בין דרך ההכאה על חטא בעידן החסד ודרך חיי הנצח באחרית הימים

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

דברי אלוהים רלוונטיים:

אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, עשה ישוע חלק גדול מן העבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו ולברכו. אולם להמשיך לעשות זאת בימינו אנו, פירושו שהדבר לא ישרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה באותה עת בדרך הזו, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם ראה מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו והוא יכול היה לזכות בחסד כול עוד היתה לו אמונה. הכול זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסור והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. כיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו, להראות לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שיוכל האדם להיגאל מחטא, ובאמצעות החסד יימחלו חטאיו. שלב זה נעשה כדי לחשוף את אי-השיוויון בין בני האדם באמצעות ייסור, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זוהי עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולפיכך האדם לא ייהנה ממנו עוד. עבודה זו התיישנה כעת ולא תיעשה עוד. כעת האדם נושע באמצעות ייסור על ידי הדבר. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה באמצעות זאת. האם אין זה בזכות הדברים שאמרתי? כול שלב של עבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכול עבודה יש משמעות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

סרטי בשורה | משיחיים התעוררו מששמעו את ישוע מדבר בשובו!

ישוע אדוננו אמר: "הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (חזון יוחנן ג' 20). במהלך השנים הללו, כנסיית האל הכול יכול העידה בצורה עקבית שישוע אדוננו חזר ושהוא אמר דברים שנועדו לעשות את עבודת השיפוט באחרית הימים. לעומת זאת, כמרים ובכירים בחוגים דתיים עושים כל מה שביכולתם כדי למנוע ממאמינים לחקור את דרך האמת ולשמוע את קולו של אלוהים, במסווה של הגנה על העדר. במה יבחרו משיחיים לנוכח מצב זה?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל תקופה, אלוהים יפתח בעבודה חדשה, ובכל תקופה, תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא אלוהים" ו"ישוע הוא המשיח," החלות רק בעידן יחיד, האדם לעולם לא יעמוד בקצב של עבודת רוח הקודש, ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של אלוהים, האדם צועד בדרכו של אלוהים ללא כל ספק, וצועד בדרכו בזהירות. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שאלוהים עושה, כל עוד האדם בטוח שזוהי עבודתה של רוח הקודש, וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא היסוס ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של אלוהים לא נפסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת  הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק והוא לעולם לא עוצר. אך האדם הוא שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם; משזכה בידע מועט, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה של אלוהים. משראה מעט מעבודתו של אלוהים, הוא מיד רואה באלוהים בובת עץ מסוימת ומאמין שאלוהים יישאר תמיד בצורה שראה, שכך היה ושכך תמיד יהיה; משזכה רק בידע שטחי, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את מקומו ומתחיל להכריז בהפקרות על טבע והווייה של אלוהים שפשוט אינם קיימים; משהתקבע על שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, לא משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של אלוהים, האדם לא יקבל זאת. אלה בני אדם שלא יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש; הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה הם אלה המאמינים באלוהים אך גם דוחים את אלוהים. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע." אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים בתחומו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של אלוהים. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של היום, עדיין סבורים שהם בני המזל, שאלוהים יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם לא יודעים בוודאות מדוע אלוהים יישא אותם אל הרקיע השלישי, והם לא בטוחים כיצד ישוע יבוא לאסוף אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם לא יודעים בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם חסרי סבלנות וחסרי אונים; הם עצמם אפילו לא יודעים אם אלוהים יטפל בכל אחד מהם, מהקומץ הקטן והמגוון של בני אדם מכל זרם דתי. העבודה שאלוהים מבצע כעת, העידן הנוכחי, רצון האל – הם אינם מבינים אף אחד מהדברים האלה, וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים שנותרו להם. רק מי שצועד בעקבות שה האלוהים עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית. אולם "הפיקחים" שלא מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך מאמינים שזכו בכל לא מסוגלים להיות עדים להופעתו של אלוהים. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, והם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל, ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שאלוהים ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאלוהים יותר מכל, הצועדים בעקבות אלוהים ומצייתים לדבר האל." אפילו כשהם "נאמנים יותר מכל" לדברים שאלוהים אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין מרגישים כה מגעילים, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא צועד בעקבות אלוהים עד הסוף, שלא עומד בקצב של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאלוהים. נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל ולאחד מאלה שהעידן החדש דחה, וייענשו. היש דבר עלוב מהאנשים האלה?

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר 

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

עליכם להכיר את התכלית והמשמעות של כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים

(1) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק

דברי אלוהים רלוונטיים:

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כן, הלא נאמרו לשווא הדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כהבעה של עצמו, להללו ולייצגו"? כיצד יכולים אנשים שאינם רוחשים כבוד ליהוה לשמש עדים לכבודו? כיצד הם יכולים להיות ביטויים לכבודו? הלא דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," הופכים בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית? הלא דברים אלה הופכים לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"יהיה לו מקום לעמוד בו על פני האדמה, מקום קדוש בקרב בריאתו" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

דופקים בדלת | 'מהן השגיאות הנפוצות ביותר בבואנו לקדם את פני ישוע?'

מאמינים רבים המצויים בחוגים דתיים, מאמינים למה שהכמרים והבכירים אומרים: "כל דבריו ועבודתו של אלוהים נמצאים בכתבי הקודש. לא ייתכן שדברים כלשהם שאמר אלוהים יופיעו מחוץ לכתבי הקודש". אך האם יש לטענה זו בסיס בכתבי הקודש? האם ישוע אדוננו אמר את הדברים הללו? בחזון יוחנן מופיעה פעמים רבות הנבואה: "מי שאוזן לו ישמע נא את מה שרוח האל אומרת לכנסיות". ישוע אומר את הדברים בצורה כל כך ברורה: כשישוע יחזור באחרית הימים, הוא ידבר שוב. בדבר קידום פניו של ישוע, אם לא נחרוג מכתבי הקודש ולא נחפש את מה שרוח הקודש אומרת לכנסיות, האם נוכל לקדם את פניו של ישוע?

ייתכן שתאהב גם...

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם | מדוע נאמר שהאנושות המושחתת זקוקה יותר לישועה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם?

★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*

קטעים נבחרים מדברי אלוהים

האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן, או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם, ואלוהים הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם שהוא בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, וכדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם – הוא נראה כאדם רגיל, וחייו הם חיי אדם רגיל, וכל מי שרואה אותו לא יכול לזהות כל הבדל בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו, כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה, ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומות רבות בקרב בני האדם, אותן מהומות לא השפיעו על השפעותיה הרגילות של עבודתו. כלומר, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשפיע היטב, והשפעה זו מושגת הודות לאנושיותו הרגילה. אין ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים, ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. וההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, נרחבת בהרבה מתפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים מגשים בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף אדם – גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים מובילים לתפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב, ויכולים אפילו לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאין מדובר באדם בלבד אלא באל עם קליפה של אדם, ואיש אינו יכול לתפוס אותו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שמשביע ביותר את רצונו של האל שלו, ואת מה שאותו אל הכי מוכן לעשות, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.

איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל

היום נדון בעיקר באופן שבו בני האדם צריכים לשרת את אלוהים באמונתם באלוהים, בתנאים שמשרתי האל צריכים למלא, בדברים שעליהם להבין ובחריגות הקיימות בשירותכם. עליכם להבין את כל הדברים האלה. העניינים האלה נוגעים לאופן שבו אתם מאמינים באלוהים, לאופן שבו אתם פוסעים בנתיב הכוונתה של רוח הקודש ולאופן שבו אלוהים מסדיר את כל כולכם. העניינים האלה יאפשרו לכם להכיר כל שלב בעבודתו של אלוהים בקרבכם. כשתגיעו לשלב זה, תבינו מהי אמונה באלוהים, מה האופן הראוי להאמין באלוהים, ומה עליכם לעשות כדי לפעול בהרמוניה עם רצון האל. כך תהפכו לממושמעים לעבודת האל בכל מאודכם ולא יהיו לכם תלונות. לא תמתחו ביקורת, לא תנתחו, ועל אחת כמה וכמה שלא תחקרו. יתר על כן, כולכם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים עד המוות, ותאפשרו לאלוהים לכוון אתכם ולשחוט אתכם כצאן, כדי שתוכלו להפוך לפטרוס של שנות התשעים, ותוכלו לאהוב את אלוהים בכל מאודכם, אפילו בהיותכם על הצלב, ללא תלונות כלל. רק אז תוכלו לחיות כמו פטרוס של שנות התשעים.

כל מי שגמר בדעתו לעשות כך יכול לשרת את אלוהים. יחד עם זאת, המצב חייב להיות שרק מי שמקדיש את כל תשומת לבו המוחלטת לרצון האל ומבין את רצון האל יהיה כשיר וראוי לשרת את אלוהים. בחוויותיכם, אפשר לראות שבני אדם רבים מאמינים ששירות האל פירושו הפצתה בלהט של בשורת האל, יציאה לדרך למען אלוהים, השקעה והקרבה למען אלוהים, וכך הלאה. אפילו בני אדם דתיים יותר מאמינים ששירות האל פירושו התרוצצות עם כתבי הקודש ביד, הפצת הבשורה של מלכות השמיים והצלת בני אדם על ידי הנעתם להכות על חטא ולהתוודות. ישנם אנשי דת רבים הסבורים ששירות האל הוא הטפה בכנסיות לאחר סיום הלימודים בסמינר לכמורה והוראה על ידי קריאה של פרקים בכתבי הקודש. אחים ואחיות רבים מאמינים ששירות האל פירושו שאין להינשא ולגדל משפחה לעולם, והקדשת כל הווייתם לאלוהים. ישנם גם בני אדם באזורים מוכי עוני המאמינים ששירות האל פירושו ריפוי חולים וגירוש שדים, או תפילה למען אחים ואחיות, או שירותם. בקרבכם, ישנם רבים המאמינים ששירות האל פירושו אכילה ושתייה של דברי האל, ותפילה יום-יומית לאלוהים וביקור בכנסיות בכל מקום. בנוסף, ישנם כאלה שאומרים שחיי הכנסייה הם שירות האל. אולם ישנם מעטים שיודעים מה הפירוש האמיתי של שירות האל. אף על פי שמשרתי האל רבים ככוכבי השמיים, מספרם של אלה שיכולים לשרת באופן ישיר, ומסוגלים לשרת את רצון האל, הוא זעום – קטן עד מאוד. מדוע אני אומר זאת? אני אומר זאת מפני שאתם לא מבינים את פירוש הביטוי "שירות האל," ואתם מבינים מעט מאוד איך לשרת את רצון האל. היום אנחנו דנים בעיקר בשירות על פי רצון האל ובאופן שיש לשרת כדי לְרַצות את רצון האל.

אם אתם רוצים לשרת את רצון האל, עליכם להבין קודם כל איזה מין בני אדם אלוהים אוהב, איזה מין בני אדם אלוהים מתעב, איזה מין בני אדם אלוהים הופך למושלמים ואיזה מין בני אדם כשירים לשרת את אלוהים. זה המינימום שעליכם להצטייד בו. יתרה מכך, עליכם לדעת את מטרות עבודתו של אלוהים, ואת מטרות העבודה שאלוהים יעשה כאן ועכשיו. לאחר שתבינו זאת, ובאמצעות הכוונתם של דברי האל, תיווכחו לראשונה בתפקיד שאלוהים מטיל עליכם ותקבלו את התפקיד הזה לראשונה. כשבאמת תחוו חוויות על פי דברי האל, וכשתכירו באמת את עבודת האל, תהיו כשירים לשרת את אלוהים. וכשתשרתו את אלוהים, הוא יעניק נאורות לעיני רוחכם ויאפשר לכם להבין טוב יותר את עבודתו ולראות אותה טוב יותר. כשתיווכחו במציאות הזו, חוויותיכם יהיו עמוקות יותר ואמיתיות יותר. כל אלה מכם שחווה חוויות כאלה יוכלו לצעוד בין הכנסיות ולהעניק מעצמם לאחיכם ולאחיותיכם, כשכל צד נסמך על מעלותיו של האחר ומפצה על מגרעותיכם, ומעשיר את הידע שברוחכם. רק לאחר השגת ההשפעה הזו תוכלו לשרת את אלוהים ולהפוך למושלמים בידי אלוהים במהלך שירותכם.

על משרתי האל להיות מקורביו של אלוהים. עליהם להיות אהובים על אלוהים, ומסוגלים לנאמנות מלאה לאלוהים. בין שאתם פועלים מאחורי בני אדם ובין שאתם פועלים לפניהם, אתם יכולים לזכות בשמחת האל בפני אלוהים, אתם יכולים לעמוד איתן בפני אלוהים. בלי קשר לאופן שבו אחרים מתייחסים אליכם, אתם תמיד פוסעים בנתיב שלכם ומסבים את כל תשומת לבכם למשא האל. רק כך תהיו מקורבים של אלוהים. הסיבה שהמקורבים של אלוהים יכולים לשרת אותו ישירות היא שאלוהים הטיל עליהם תפקיד חשוב, ואת משא האל. הם יכולים לקבל עליהם את לבו של האל כאילו היה לבם שלהם, ויכולים לקבל עליהם את משא האל כמשאם שלהם, והם לא שוקלים כלל אם הם מרוויחים או מפסידים סיכויים עתידיים: גם כשאין להם סיכויים עתידיים, או כשהם לא מרוויחים דבר, הם תמיד מאמינים באלוהים בלב אוהב. לכן בני אדם כאלה הם מקורבים של אלוהים. מקורבי האל הם גם אנשי סודו; רק אנשי סודו של אלוהים יכולים להיות שותפים לחוסר השקט שלו ולרצונותיו, ועל אף שבשרם כואב וחלוש, הם יכולים לעמוד בכאב ולנטוש את מה שהם אוהבים כדי לְרַצות את אלוהים. אלוהים מטיל משאות כבדים יותר על בני אדם אלה, וכל הדברים שאלוהים יעשה יבוטא באמצעות בני האדם האלה. על כן, בני האדם האלה אהובים על אלוהים. על כן, הם משרתי האל שהם כלבבו של אלוהים. רק בני אדם כאלה יכולים למשול יחד עם אלוהים. רק בדיוק כשתהפכו באמת למקורבים של אלוהים, תמשלו יחד עם אלוהים.

ישוע היה מסוגל למלא את התפקיד שאלוהים הטיל עליו – עבודת הגאולה של האנושות כולה – מפני שהוא הסב את כל תשומת לבו לרצון האל מבלי להתחשב בתוכניותיו ושיקוליו האישיים. לכן הוא גם היה מקורבו של אלוהים – אלוהים עצמו, כפי שכולכם מבינים היטב. (למעשה, הוא היה אלוהים עצמו שאלוהים העיד עליו. אני מזכיר זאת כאן כדי להשתמש בעובדה הזו על ישוע כדי להמחיש את העניין.) הוא היה מסוגל להציב את תוכנית הניהול של אלוהים במרכז, והוא תמיד התפלל לאב שבשמיים ותמיד חיפש את רצונו של האב שבשמיים. הוא התפלל ואמר: "אלוהים האב! הגשם את רצונך, ופעל על פי תוכניתך ולא על פי כוונותיי. האדם אמנם חלש, אך למה לך להתחשב בו? איך ייתכן שהאדם הוא מושא דאגתך? הוא כמו נמלה בידך. בלבי אני רוצה רק למלא את רצונך, ואעשה את מה שצריך כדי שתוכל לעשות בקרבי את מה שצריך להיעשות על פי כוונותיך שלך." בדרך לירושלים, ישוע חש יגון כאילו סכין סובבה בלבו, ואף על פי כן לא היתה לו כל כוונה שהיא להפר את הבטחתו. תמיד היה בו כוח רב עוצמה שדחף אותו קדימה אל המקום שבו הוא עתיד להיצלב. בסופו של דבר, הוא מוסמר לצלב והפך לדמותו של הבשר החוטא. כך הוא השלים את עבודת גאולתה של האנושות והתעלה על שרשראות המוות והשאול. בפניו איבדו התמותה, הגיהינום והשאול את כוחם ונחלו תבוסה בידיו. הוא חי שלושים ושלוש שנים, שבהן עשה כל שביכולתו להגשים את רצון האל על פי עבודתו של אלוהים בזמן ההוא. הוא לעולם לא התחשב ברווחיו או בהפסדיו האישיים, ותמיד חשב על רצון האל האב. לכן, לאחר שהוא נטבל, אלוהים אמר: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." בזכות שירותו בפני אלוהים, שהיה בהרמוניה עם רצון האל, אלוהים הטיל על כתפיו את המשא הכבד של גאולת האנושות כולה והניע אותו ללכת ולהגשים זאת, והוא היה כשיר וראוי להשלים את המשימה החשובה הזו. במשך כל ימי חייו הוא סבל ייסורים מאין כמוהם למען אלוהים, והשטן ניסה לפתות אותו אינספור פעמים, אך מעולם לא נפלה רוחו. אלוהים הפקיד בידיו משימה כזו מפני שהוא בטח בו ואהב אותו, ולכן אלוהים אמר בעצמו: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." בזמן ההוא, רק ישוע יכול היה למלא את התפקיד הזה שהוטל עליו. זה היה חלק מהשלמת עבודתו של אלוהים לגאול את כל בני האדם בעידן החסד.

אם, אתם מסוגלים כמו ישוע להסב את כל תשומת לבכם למשא האל, ולהפנות עורף לבשרכם, אלוהים יפקיד בידיכם את משימותיו החשובות כדי שתוכלו לעמוד בתנאים לשירות האל. רק בנסיבות כאלה תעזו לומר שאתם ממלאים את רצון האל ומשלימים את התפקיד שהוא הטיל עליכם. רק אז תעזו לומר שאתם משרתים את אלוהים באמת. בהשוואה למופת של ישוע, האם אתם מעזים לומר שאתם מקורבים לאלוהים? האם אתם מעזים לומר שאתם באמת ממלאים את רצון האל? האם אתם מעזים לומר שאתם באמת משרתים את אלוהים? אם אתם לא מבינים כיום מהו שירות כזה של אלוהים, האם אתם מעזים לומר שאתם מקורבים של אלוהים? אם אתם אומרים שאתם משרתים את אלוהים, האם אינכם מחללים את קדושתו? חשבו על כך. האם אתם משרתים את אלוהים או משרתים את עצמכם? אתם משרתים את השטן, אך מתעקשים לומר שאתם משרתים את אלוהים – האם בזאת אתם לא מחללים את קדושתו של אלוהים? אנשים רבים מאחוריי חומדים את ברכת המעמד הגבוה. הם מאביסים את עצמם במזון, אוהבים לישון ומסבים את כל תשומת לבם לבשרם ותמיד חוששים שאין דרך להימלט מהבשר. הם לא ממלאים את תפקידם הרגיל בכנסייה. הם אוכלי חינם, או שהם גוערים באחיהם ובאחיותיהם בשימוש בדבריי. הם מתנשאים מעל הזולת ומתעמרים בו. בני האדם האלה חוזרים ואומרים שהם ממלאים את רצון האל, ותמיד אומרים שהם מקורבים של אלוהים – האין זה מגוחך? אם אתם מונעים מהמניעים הנכונים אך אתם לא יכולים לשרת את רצון האל, הרי שאתם משתטים. אולם אם המניעים שלכם לא נכונים אך אתם בכל זאת אומרים שאתם משרתים את אלוהים, הרי שאתם מתנגדים לאלוהים, ואלוהים צריך להעניש אתכם! אין לי שום אהדה לבני אדם כאלה! הם אוכלי חינם בבית האל, והם תמיד חומדים את הנאות הבשר, ולא מתחשבים כלל בענייניו של אלוהים. הם תמיד מחפשים את מה שטוב להם ולא נשמעים לרצון האל. רוח האל לא מסתכלת במעשיהם. הם תמיד מתמרנים תמרונים וזוממים מזימות נגד אחיהם ואחיותיהם, והם דו-פרצופיים, כמו שועל בכרם, הגונב ענבים ורומס את הכרם. האם ייתכן שבני אדם כאלה יהיו מקורביו של אלוהים? האם אתם כשירים לקבל את ברכת האל? אתם לא לוקחים שום אחריות לחיים שלכם ולכנסייה. האם אתם כשיר לקבל את התפקיד שאלוהים מטיל עליכם? מי יעז לסמוך על בני אדם כמוכם? כשאתם משרת כך, האם אלוהים יעז להפקיד בידכם משימה גדולה יותר? האם אתם לא מעכבים את העניינים?

אני אומר זאת כדי שתוכלו להבין את התנאים שיש לקיים כדי לשרת בהרמוניה עם רצון האל. אם אתם לא נותנים את לבכם לאלוהים ואם אתם לא מסבים את כל תשומת לבכם לרצון האל כפי שעשה ישוע, אלוהים לא יכול לבטוח בכם, ואלוהים ישפוט אתכם בסופו של דבר. אולי בשירות האל שלכם כיום אתם עדיין מתכוונים להונות את אלוהים – אך אלוהים בכל זאת ישים אליכם לב. בקיצור, בלי קשר לכל השאר, אם תרמו את אלוהים, דינכם ייחרץ ללא רחמים. עליכם לנצל את העובדה שזה עתה עליתם על דרך הישר של שירות האל ולתת את לבכם לאלוהים מבלי לפצל את נאמנותכם. בין שאתם בפני אלוהים ובין שאתם בפני בני אדם אחרים, לבכם תמיד צריך להיות מכוון לאלוהים, ועליכם לגמור בדעתכם לאהוב את אלוהים כפי שישוע אהב אותו. כך אלוהים יהפוך אתכם למושלמים, כדי שתהפכו למשרתים של אלוהים שהם כלבבו של אלוהים. אם אתם באמת רוצים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, וששירותכם יהיה בהרמוניה עם רצון האל, עליכם לשנות את השקפותיכם הקודמות בנוגע לאמונה באלוהים ולשנות את האופן שבו נהגתם לשרת את אלוהים, כדי שאלוהים יהפוך בני אדם רבים יותר מכם למושלמים. כך אלוהים לא ינטוש אתכם, וכמו פטרוס, תהיו בחיל החלוץ של אוהבי האל. אם לא תתחרטו, סופך יהיה כמו סופו של יהודה איש קריות. כל מי שמאמין באלוהים צריכים להבין זאת.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'