יש להכיר בהבדלים בין המשיח בהתגלמותו כבשר ודם ומשיחי שקר ונביאי שקר

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כי אז יקומו משיחי שקר ונביאי שקר, והם יתנו אותות גדולים ומופתים להתעות, אם אפשר, אפילו את הבחירים" (מתי כ"ד 23-24).

"אני הדרך, והאמת והחיים" (יוחנן י"ד 6).

דברי אלוהים רלוונטיים:

מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו - דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל משיחי השקר האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח - אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

סרטי בשורה | דופקים בדלת | 'אלוהים נוקש בדלת: האם אתה מסוגל לזהות את קולו? (1)'

ישוע אדוננו אמר: "צאני שומעות את קולי" (יוחנן י' 27). ברור שישוע נושא את דברו כדי לחפש את כבשיו לאחר ששב. הדבר החיוני ביותר שמשיחיים יכולים לעשות בעודם ממתינים לביאת ישוע אדוננו, הוא לשאוף לשמוע את קולו. אך כיצד יכול אדם לזהות את קולו של ישוע? מהו ההבדל בין קולו של אלוהים לבין קולם של בני האדם?

האל הכול יכול אומר,"אני עושה את עבודתי בכל קצוות תבל, וקריסות רועמות נשמעות שוב ושוב במזרח ומרעידות את כל העדות והכתות. קולי הוא זה שהביא את כל בני האדם אל ההווה. אני אגרום לכל בני האדם להיכבש בידי קולי, ליפול לזרם הזה ולהישמע לי, מפני שכבר לפני זמן רב עקרתי את כבודי מהעולם כולו וגיליתי אותו מחדש במזרח. מי לא משתוקק לראות את כבודי? מי לא מחכה בקוצר רוח לשובי? מי אינו צמא להופעתי המחודשת? מי לא עורג לחביבותי? מי לא יבוא אל האור? מי לא ייראה את העושר של ארץ כנען? מי לא משתוקק לשובו של הגואל? מי לא מעריץ את האל הכול יכול והאדיר? על קולי להתפשט על כל פני האדמה. אני רוצה לומר דברים נוספים לעמי הנבחר. כמו הרעמים הגדולים שמרעידים הרים ונהרות, אני נושא את דבריי אל התבל כולה ואל האנושות. לכן מוצא פי הופך לאוצרו של האדם, וכל בני האדם מוקירים את דבריי. הברק מבזיק מהמזרח עד למערב. דבריי הם דברים שהאדם שונא לוותר עליהם והוא אינו מסוגל לתפוס את משמעותם. אולם יתרה מכך, האדם שמח בהם. כמו תינוק בן יומו, כל בני האדם שמחים ועליזים, וחוגגים את בואי. בזכות קולי, אביא את כל בני האדם בפניי. מכאן ואילך, אכנס באופן רשמי בקרב בני האדם כדי שיבואו לעבוד אותי. הכבוד השופע ממני ודבריי גורמים לכל בני האדם לבוא אליי ולראות שהברק מבזיק מהמזרח, ושירדתי ארצה גם אל "הר הזיתים" של המזרח. הם יראו שמזה זמן רב מאוד אני נמצא על פני האדמה, לא עוד כבן היהודים אלא כברק המזרח. זאת משום שקמתי לתחייה זה מכבר, התרחקתי מבני האדם, ואחר כך הופעתי מחדש באופן מכובד. אני הוא זה שעבדו אותו עוד לפני עידנים רבים מספור, ואני הוא התינוק שבני ישראל זנחו לפני עידנים רבים מספור. יתר על כן, אני האל הכול יכול ורב הכבוד של העידן הנוכחי! מי ייתן וכולם יבואו בפני כס מלכותי כדי לראות את ארשת פניי המכובדת, לשמוע את קולי, ולהתבונן במעשיי. זהו כל רצוני, זהו סופה ושיאה של תוכניתי, וכן תכליתו של ניהולי. מי ייתן וכל אומה תעבוד אותי, כל לשון תכיר בי, כל אדם יבטח בי וכל עם ייכנע לי!"

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

קטעים נבחרים מתוך ארבע האמירות של דבר האל על 'סוד העניין של עבודת הכיבוש'

1. האנושות, שהשטן השחית אותה עמוקות, לא יודעת שיש אלוהים והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל דבר. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את הכבוד והעדות מפני שכולם התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.

יש להכיר בהבדלים בין דרך ההכאה על חטא בעידן החסד ודרך חיי הנצח באחרית הימים

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

דברי אלוהים רלוונטיים:

אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, עשה ישוע חלק גדול מן העבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו ולברכו. אולם להמשיך לעשות זאת בימינו אנו, פירושו שהדבר לא ישרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה באותה עת בדרך הזו, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם ראה מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו והוא יכול היה לזכות בחסד כול עוד היתה לו אמונה. הכול זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסור והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. כיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו, להראות לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שיוכל האדם להיגאל מחטא, ובאמצעות החסד יימחלו חטאיו. שלב זה נעשה כדי לחשוף את אי-השיוויון בין בני האדם באמצעות ייסור, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זוהי עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולפיכך האדם לא ייהנה ממנו עוד. עבודה זו התיישנה כעת ולא תיעשה עוד. כעת האדם נושע באמצעות ייסור על ידי הדבר. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה באמצעות זאת. האם אין זה בזכות הדברים שאמרתי? כול שלב של עבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכול עבודה יש משמעות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

סרטי בשורה | משיחיים התעוררו מששמעו את ישוע מדבר בשובו!

ישוע אדוננו אמר: "הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (חזון יוחנן ג' 20). במהלך השנים הללו, כנסיית האל הכול יכול העידה בצורה עקבית שישוע אדוננו חזר ושהוא אמר דברים שנועדו לעשות את עבודת השיפוט באחרית הימים. לעומת זאת, כמרים ובכירים בחוגים דתיים עושים כל מה שביכולתם כדי למנוע ממאמינים לחקור את דרך האמת ולשמוע את קולו של אלוהים, במסווה של הגנה על העדר. במה יבחרו משיחיים לנוכח מצב זה?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל תקופה, אלוהים יפתח בעבודה חדשה, ובכל תקופה, תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא אלוהים" ו"ישוע הוא המשיח," החלות רק בעידן יחיד, האדם לעולם לא יעמוד בקצב של עבודת רוח הקודש, ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של אלוהים, האדם צועד בדרכו של אלוהים ללא כל ספק, וצועד בדרכו בזהירות. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שאלוהים עושה, כל עוד האדם בטוח שזוהי עבודתה של רוח הקודש, וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא היסוס ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של אלוהים לא נפסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת  הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק והוא לעולם לא עוצר. אך האדם הוא שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם; משזכה בידע מועט, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה של אלוהים. משראה מעט מעבודתו של אלוהים, הוא מיד רואה באלוהים בובת עץ מסוימת ומאמין שאלוהים יישאר תמיד בצורה שראה, שכך היה ושכך תמיד יהיה; משזכה רק בידע שטחי, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את מקומו ומתחיל להכריז בהפקרות על טבע והווייה של אלוהים שפשוט אינם קיימים; משהתקבע על שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, לא משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של אלוהים, האדם לא יקבל זאת. אלה בני אדם שלא יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש; הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה הם אלה המאמינים באלוהים אך גם דוחים את אלוהים. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע." אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים בתחומו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של אלוהים. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של היום, עדיין סבורים שהם בני המזל, שאלוהים יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם לא יודעים בוודאות מדוע אלוהים יישא אותם אל הרקיע השלישי, והם לא בטוחים כיצד ישוע יבוא לאסוף אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם לא יודעים בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם חסרי סבלנות וחסרי אונים; הם עצמם אפילו לא יודעים אם אלוהים יטפל בכל אחד מהם, מהקומץ הקטן והמגוון של בני אדם מכל זרם דתי. העבודה שאלוהים מבצע כעת, העידן הנוכחי, רצון האל – הם אינם מבינים אף אחד מהדברים האלה, וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים שנותרו להם. רק מי שצועד בעקבות שה האלוהים עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית. אולם "הפיקחים" שלא מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך מאמינים שזכו בכל לא מסוגלים להיות עדים להופעתו של אלוהים. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, והם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל, ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שאלוהים ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאלוהים יותר מכל, הצועדים בעקבות אלוהים ומצייתים לדבר האל." אפילו כשהם "נאמנים יותר מכל" לדברים שאלוהים אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין מרגישים כה מגעילים, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא צועד בעקבות אלוהים עד הסוף, שלא עומד בקצב של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאלוהים. נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל ולאחד מאלה שהעידן החדש דחה, וייענשו. היש דבר עלוב מהאנשים האלה?

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר 

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

עליכם להכיר את התכלית והמשמעות של כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים

(1) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק

דברי אלוהים רלוונטיים:

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כן, הלא נאמרו לשווא הדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כהבעה של עצמו, להללו ולייצגו"? כיצד יכולים אנשים שאינם רוחשים כבוד ליהוה לשמש עדים לכבודו? כיצד הם יכולים להיות ביטויים לכבודו? הלא דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," הופכים בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית? הלא דברים אלה הופכים לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"יהיה לו מקום לעמוד בו על פני האדמה, מקום קדוש בקרב בריאתו" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

דופקים בדלת | 'מהן השגיאות הנפוצות ביותר בבואנו לקדם את פני ישוע?'

מאמינים רבים המצויים בחוגים דתיים, מאמינים למה שהכמרים והבכירים אומרים: "כל דבריו ועבודתו של אלוהים נמצאים בכתבי הקודש. לא ייתכן שדברים כלשהם שאמר אלוהים יופיעו מחוץ לכתבי הקודש". אך האם יש לטענה זו בסיס בכתבי הקודש? האם ישוע אדוננו אמר את הדברים הללו? בחזון יוחנן מופיעה פעמים רבות הנבואה: "מי שאוזן לו ישמע נא את מה שרוח האל אומרת לכנסיות". ישוע אומר את הדברים בצורה כל כך ברורה: כשישוע יחזור באחרית הימים, הוא ידבר שוב. בדבר קידום פניו של ישוע, אם לא נחרוג מכתבי הקודש ולא נחפש את מה שרוח הקודש אומרת לכנסיות, האם נוכל לקדם את פניו של ישוע?

ייתכן שתאהב גם...

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים