יו קונגואנג מפיץ את הבשורה מטעם כנסיית האל הכול יכול. בעודו מפיץ את הבשורה, הוא נרדף בידי הממשלה הקומוניסטית הסינית. הוא ברח אל ההרים, ושם קיבל סיוע מז'נג זון, עמית בכנסייה הביתית המקומית. כאשר השניים נפגשו לראשונה, הם חשו כאילו כבר הכירו איש את רעהו מזה זמן רב. ז'נג סון הוביל את יו קונגואנג אל הבקתה המסוככת שבה הוא נפגש עם עמיתיו. שם התפתח דיון בין ז'נג זון לבין עמיתיו, דיון שעסק בשאלה האם אדם המאמין באלוהים אמור להישמע לבעלי השררה. יו קונגואנג שיתף אודות נושא זה והוציא אותם מן הבלבול. השיתוף של יו קונגואנג סייע להם מאוד, והם החלו לחפש את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים וללמוד אותה. אך כאשר נודע לסאן הבכיר מהכנסייה המקומית שיו קונגואנג הוא עד מכנסיית האל הכול יכול, הוא עשה את כל שביכולתו כדי לאטום את הכנסייה ולמנוע מהמאמינים למצוא את דרך האמת. סאן חיפש את יו קונגואנג מבית לבית ואפילו דרבן את המאמינים לדווח על יו למשטרה כדי שיעצרו אותו...
כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו
וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת
מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי
התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא
תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל
וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.
היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני 2,000 שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – ביצעו פשע מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם; הם אולצו לשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: לשאת בעונשו של אלוהים. זו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.