האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע התגלמה כבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, כולל כל חסיד וחסיד בקרבכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אתם לא יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה, נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש הקדוש פשוט לא קיים.

הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש

תוכנית הניהול של אלוהים, ששת אלפים שנה, מגיעה לסיומה, ודלת הממלכה פתוחה לכל מי שמתגעגע להופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? מה אתה רוצה? אתה מחכה לאלוהים? האם אתה מחפש עקבות של אלוהים? יש אנשים שאוהבים את אלוהים להופיע! וקשה למצוא עקבות של אלוהים! בעידן כזה, מה עלינו לעשות בעולם כזה כדי לחזות ביום שבו אלוהים הופיע? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקחת את צעדיו של אלוהים?

מערכון 'אנחנו בוודאי חולמים!' | האם ניתן להיכנס אל מלכות השמיים באמצעות עבודה קשה?

כומר מהעולם הדתי במעיל מעור כבש, אישה נחמדה וישרת-דרך, ומשיחית אדוקה בעלת כושר הבחנה ושאוהבת את האמת, נפגשים במערכון הומוריסטי שבוחן את השאלה: "האם ניתן להיכנס אל מלכות השמיים באמצעות עבודה קשה?" האירוניה והוויכוח המבריק בין המאמינה לכומר מותירים בידי הצופים חומר רב למחשבה...

האל הכול יכול אומר,עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל בן אדם, ואין זה השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספרי, שורה אחר שורה, את דבריו ומעשיו של כל בן אדם, וכן את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת ביצועו הסופי. כך לא יהיה בן אדם שיוכל להימלט מידי וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל בן אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים, יבואו על עונשם. זוהי עובדה נצחית. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקו של אלוהים וכגמול על מעשיהם הרעים. לא שיניתי את תוכניתי כהוא זה מאז עצם הגייתה. אלא שלאדם נראה כי מספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי קטן והולך, וכך קטן גם מספרם של אלה שאני מאשר באמת ובתמים. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה. אמונתו ואהבתו של האדם הן אלה שמשתנות ודועכות חדשות לבקרים, עד כדי כך שכל בן אדם יכול לעבור מכרכור סביבי להתנהגות אדישה כלפיי או אף לשילוחי אחר כבוד. הגישה שלי אליכם לא תהיה חמה ולא קרה עד שאחוש בסלידה ואז לבסוף אמיט עליכם עונש. עם זאת, ביום הדין, עדיין אראה אתכם, אבל אתם כבר לא תהיו מסוגלים לראות אותי. אני כבר מרגיש שהחיים בקרביכם מעיקים ומשעממים, לכן מיותר לציין שבחרתי סביבה שונה לחיות בה כדי שאוכל להימנע מפגיעת דבריכם הזדוניים ולהתרחק מהתנהגותכם השפלה כדי שלא תוכלו יותר לשטות בי או להתנהג אליי באדישות. לפני שאני עוזב אתכם, עודני קורא לכם להימנע מעשיית הדברים שאינם בהתאם לאמת. במקום זאת, עליכם לעשות את הדברים המספקים את הכל ואשר מועילים לכל בני האדם ומועילים ליעדכם. אחרת אתם תהיו אלה שינחלו אסון.

מאמרים מומלצים

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

מה ההבדל בין אופן עבודתו של האדון ישוע בעידן החסד ואופן עבודתו של האל הכול יכול בעידן המלכות?

דברי אלוהים רלוונטיים:

במהלך התגלמותו הראשונה, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו היתה גאולה. כדי לגאול את המין האנושי כולו, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שעשה בטרם נצלב, היתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על ישועת האדם על ידו מחטא וזוהמה. כיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שירפא חולים, וכך יראה אותות ומופתים, שייצגו את החסד בעידן ההוא; שכן עידן החסד התרכז סביב הענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות, כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר, ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גופו של ישוע בעידן החסד, הן היו עבודת הרוח שהתממשה בבשר ודם.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא ברך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע ואת כל מקורות ההנאה: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל שידע האדם היה שפע של הנאות: לבו היה שלו ובטוח, רוחו הייתה מנוחמת והוא שאב את כוחותיו מישוע הגואל. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות - ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה העובדה שחיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע - זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם - ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לקרוא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים". ...ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ובורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.

מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

כיצד עבודת המשפט של אלוהים במהלך אחרית הימים מטהרת ומושיעה את האנושות?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).

דברי אלוהים רלוונטיים:

מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

קדימונים לסרטי הבשורה | 'אמונה באלוהים'

יו קונגואנג מפיץ את הבשורה מטעם כנסיית האל הכול יכול. בעודו מפיץ את הבשורה, הוא נרדף בידי הממשלה הקומוניסטית הסינית. הוא ברח אל ההרים, ושם קיבל סיוע מז'נג זון, עמית בכנסייה הביתית המקומית. כאשר השניים נפגשו לראשונה, הם חשו כאילו כבר הכירו איש את רעהו מזה זמן רב. ז'נג סון הוביל את יו קונגואנג אל הבקתה המסוככת שבה הוא נפגש עם עמיתיו. שם התפתח דיון בין ז'נג זון לבין עמיתיו, דיון שעסק בשאלה האם אדם המאמין באלוהים אמור להישמע לבעלי השררה. יו קונגואנג שיתף אודות נושא זה והוציא אותם מן הבלבול. השיתוף של יו קונגואנג סייע להם מאוד, והם החלו לחפש את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים וללמוד אותה. אך כאשר נודע לסאן הבכיר מהכנסייה המקומית שיו קונגואנג הוא עד מכנסיית האל הכול יכול, הוא עשה את כל שביכולתו כדי לאטום את הכנסייה ולמנוע מהמאמינים למצוא את דרך האמת. סאן חיפש את יו קונגואנג מבית לבית ואפילו דרבן את המאמינים לדווח על יו למשטרה כדי שיעצרו אותו...

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני 2,000 שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – ביצעו פשע מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם; הם אולצו לשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: לשאת בעונשו של אלוהים. זו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

כיצד תוכלו להבדיל בין המשיח האמיתי ומשיחי שקר?

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל משיחי השקר האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח, והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא לא בשר ודם, אלא התגלמותה של רוח האל. יש בו גם אנושיות רגילה וגם אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זה האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים בכבוד ובעצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו, ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו, והוא גם לעולם לא ישמיע מילים שהן נגד רצונו שלו...

שבחו את אלוהים | בעידן המלכות, דבר האל משיג הכול

My understanding: God says, “In the Age of Kingdom, God uses the word to usher in a new age, to change the means of His work, and to do the work for the entire age. This is the principle by which God works in the Age of Word.” I can see that God uses words to lead man in each age and God makes different requirements of man in each age as well! God used words to create the world, commanding Adam and Eve not to eat the fruit of the tree of the knowledge of good and evil; Jehovah issued Ten Commandments to lead Israelites to live on earth in the Age of Law; the Lord Jesus spoke and taught us how to live out love in the Age of Grace; and now, in this final age, God became flesh and speaks new words to usher in the Age of Kingdom. All those who enter into this age will experience God’s work of chastisement and purification in God’s words. Then we will be able to know how God’s management plan saves us from Satan’s dominion, thus know how God’s righteous dispositions punish man, give mercy to man and bless man… The hymn of "In the Age of Kingdom, the Word Accomplishes Everything" let us know more of the will of God. I’d like to share this hymn with you!

I

בעידן המלכות, אלוהים פותח בעידן חדש בעזרת דברו.

הוא משנה את אמצעי עבודתו,

ומבצע את עבודת העידן כולו בעזרת דברו.

זהו העיקרון שעל פיו עובד אלוהים בעידן הדבר.

הוא התגלם כבשר ודם כדי לדבר מעמדות שונות,

כדי שהאדם יראה באמת את אלוהים,

את הדבר המופיע בבשר,

יראה את הפלא ואת חוכמתו של אלוהים.

עבודה כזו מקדמת את השגת המטרות

של כיבוש האדם, השגת שלמותו, והשמדתו.

זו המשמעות האמיתית של השימוש בדבר

לעבודה בעידן הדבר, בעידן הדבר.

יש להכיר בהבדלים בין המשיח בהתגלמותו כבשר ודם ומשיחי שקר ונביאי שקר

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"כי אז יקומו משיחי שקר ונביאי שקר, והם יתנו אותות גדולים ומופתים להתעות, אם אפשר, אפילו את הבחירים" (מתי כ"ד 23-24).

"אני הדרך, והאמת והחיים" (יוחנן י"ד 6).

דברי אלוהים רלוונטיים:

מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו - דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל משיחי השקר האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח - אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

סרטי בשורה | דופקים בדלת | 'אלוהים נוקש בדלת: האם אתה מסוגל לזהות את קולו? (1)'

ישוע אדוננו אמר: "צאני שומעות את קולי" (יוחנן י' 27). ברור שישוע נושא את דברו כדי לחפש את כבשיו לאחר ששב. הדבר החיוני ביותר שמשיחיים יכולים לעשות בעודם ממתינים לביאת ישוע אדוננו, הוא לשאוף לשמוע את קולו. אך כיצד יכול אדם לזהות את קולו של ישוע? מהו ההבדל בין קולו של אלוהים לבין קולם של בני האדם?

האל הכול יכול אומר,"אני עושה את עבודתי בכל קצוות תבל, וקריסות רועמות נשמעות שוב ושוב במזרח ומרעידות את כל העדות והכתות. קולי הוא זה שהביא את כל בני האדם אל ההווה. אני אגרום לכל בני האדם להיכבש בידי קולי, ליפול לזרם הזה ולהישמע לי, מפני שכבר לפני זמן רב עקרתי את כבודי מהעולם כולו וגיליתי אותו מחדש במזרח. מי לא משתוקק לראות את כבודי? מי לא מחכה בקוצר רוח לשובי? מי אינו צמא להופעתי המחודשת? מי לא עורג לחביבותי? מי לא יבוא אל האור? מי לא ייראה את העושר של ארץ כנען? מי לא משתוקק לשובו של הגואל? מי לא מעריץ את האל הכול יכול והאדיר? על קולי להתפשט על כל פני האדמה. אני רוצה לומר דברים נוספים לעמי הנבחר. כמו הרעמים הגדולים שמרעידים הרים ונהרות, אני נושא את דבריי אל התבל כולה ואל האנושות. לכן מוצא פי הופך לאוצרו של האדם, וכל בני האדם מוקירים את דבריי. הברק מבזיק מהמזרח עד למערב. דבריי הם דברים שהאדם שונא לוותר עליהם והוא אינו מסוגל לתפוס את משמעותם. אולם יתרה מכך, האדם שמח בהם. כמו תינוק בן יומו, כל בני האדם שמחים ועליזים, וחוגגים את בואי. בזכות קולי, אביא את כל בני האדם בפניי. מכאן ואילך, אכנס באופן רשמי בקרב בני האדם כדי שיבואו לעבוד אותי. הכבוד השופע ממני ודבריי גורמים לכל בני האדם לבוא אליי ולראות שהברק מבזיק מהמזרח, ושירדתי ארצה גם אל "הר הזיתים" של המזרח. הם יראו שמזה זמן רב מאוד אני נמצא על פני האדמה, לא עוד כבן היהודים אלא כברק המזרח. זאת משום שקמתי לתחייה זה מכבר, התרחקתי מבני האדם, ואחר כך הופעתי מחדש באופן מכובד. אני הוא זה שעבדו אותו עוד לפני עידנים רבים מספור, ואני הוא התינוק שבני ישראל זנחו לפני עידנים רבים מספור. יתר על כן, אני האל הכול יכול ורב הכבוד של העידן הנוכחי! מי ייתן וכולם יבואו בפני כס מלכותי כדי לראות את ארשת פניי המכובדת, לשמוע את קולי, ולהתבונן במעשיי. זהו כל רצוני, זהו סופה ושיאה של תוכניתי, וכן תכליתו של ניהולי. מי ייתן וכל אומה תעבוד אותי, כל לשון תכיר בי, כל אדם יבטח בי וכל עם ייכנע לי!"

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

קטעים נבחרים מתוך ארבע האמירות של דבר האל על 'סוד העניין של עבודת הכיבוש'

1. האנושות, שהשטן השחית אותה עמוקות, לא יודעת שיש אלוהים והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל דבר. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את הכבוד והעדות מפני שכולם התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.

יש להכיר בהבדלים בין דרך ההכאה על חטא בעידן החסד ודרך חיי הנצח באחרית הימים

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

דברי אלוהים רלוונטיים:

אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

בעידן החסד, עשה ישוע חלק גדול מן העבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו ולברכו. אולם להמשיך לעשות זאת בימינו אנו, פירושו שהדבר לא ישרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה באותה עת בדרך הזו, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם ראה מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו והוא יכול היה לזכות בחסד כול עוד היתה לו אמונה. הכול זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסור והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. כיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו, להראות לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שיוכל האדם להיגאל מחטא, ובאמצעות החסד יימחלו חטאיו. שלב זה נעשה כדי לחשוף את אי-השיוויון בין בני האדם באמצעות ייסור, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זוהי עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולפיכך האדם לא ייהנה ממנו עוד. עבודה זו התיישנה כעת ולא תיעשה עוד. כעת האדם נושע באמצעות ייסור על ידי הדבר. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה באמצעות זאת. האם אין זה בזכות הדברים שאמרתי? כול שלב של עבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכול עבודה יש משמעות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

סרטי בשורה | משיחיים התעוררו מששמעו את ישוע מדבר בשובו!

ישוע אדוננו אמר: "הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (חזון יוחנן ג' 20). במהלך השנים הללו, כנסיית האל הכול יכול העידה בצורה עקבית שישוע אדוננו חזר ושהוא אמר דברים שנועדו לעשות את עבודת השיפוט באחרית הימים. לעומת זאת, כמרים ובכירים בחוגים דתיים עושים כל מה שביכולתם כדי למנוע ממאמינים לחקור את דרך האמת ולשמוע את קולו של אלוהים, במסווה של הגנה על העדר. במה יבחרו משיחיים לנוכח מצב זה?

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל תקופה, אלוהים יפתח בעבודה חדשה, ובכל תקופה, תהיה התחלה חדשה בקרב בני האדם. אם האדם יציית רק לאמיתות ש"יהוה הוא אלוהים" ו"ישוע הוא המשיח," החלות רק בעידן יחיד, האדם לעולם לא יעמוד בקצב של עבודת רוח הקודש, ולעולם לא יהיה מסוגל לזכות בעבודתה של רוח הקודש. בלי קשר לאופן עבודתו של אלוהים, האדם צועד בדרכו של אלוהים ללא כל ספק, וצועד בדרכו בזהירות. אם כך, כיצד יכולה רוח הקודש לסלק את האדם? בלי קשר למה שאלוהים עושה, כל עוד האדם בטוח שזוהי עבודתה של רוח הקודש, וכל עוד הוא משתף פעולה עם עבודתה של רוח הקודש ללא היסוס ומנסה לעמוד בדרישות האל, כיצד ייתכן שהוא ייענש? עבודתו של אלוהים לא נפסקה מעולם, הוא מעולם לא עמד מלכת ולפני השלמת עבודת  הניהול שלו, הוא תמיד היה עסוק והוא לעולם לא עוצר. אך האדם הוא שונה: משזכה רק בקמצוץ מעבודתה של רוח הקודש, הוא מתייחס אליה כאילו לא תשתנה לעולם; משזכה בידע מועט, הוא אינו ממשיך לצעוד בעקבות עבודתו החדשה של אלוהים. משראה מעט מעבודתו של אלוהים, הוא מיד רואה באלוהים בובת עץ מסוימת ומאמין שאלוהים יישאר תמיד בצורה שראה, שכך היה ושכך תמיד יהיה; משזכה רק בידע שטחי, האדם כה גאה עד שהוא שוכח את מקומו ומתחיל להכריז בהפקרות על טבע והווייה של אלוהים שפשוט אינם קיימים; משהתקבע על שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, לא משנה מי יכריז על עבודתו החדשה של אלוהים, האדם לא יקבל זאת. אלה בני אדם שלא יכולים לקבל את עבודתה החדשה של רוח הקודש; הם שמרניים מדי ואינם מסוגלים לקבל דברים חדשים. בני אדם כאלה הם אלה המאמינים באלוהים אך גם דוחים את אלוהים. האדם מאמין שבני ישראל טעו כש"האמינו רק ביהוה ולא האמינו בישוע", אך מרבית בני האדם מגלמים תפקיד שבו הם "מאמינים רק ביהוה ודוחים את ישוע" ו"כמהים לשיבת המשיח, אך מתנגדים למשיח ששמו ישוע." אם כך, אין זה פלא שבני האדם עדיין חיים בתחומו של השטן לאחר שקיבלו שלב אחד בעבודתה של רוח הקודש, ושהם עדיין לא זוכים בברכותיו של אלוהים. האין זו התוצאה של מרדנות האדם? משיחיים ברחבי העולם שלא התעדכנו בעבודה החדשה של היום, עדיין סבורים שהם בני המזל, שאלוהים יגשים כל אחת ממשאלותיהם. אולם הם לא יודעים בוודאות מדוע אלוהים יישא אותם אל הרקיע השלישי, והם לא בטוחים כיצד ישוע יבוא לאסוף אותם, רכוב על ענן לבן. על אחת כמה וכמה, הם לא יודעים בוודאות אם ישוע אכן יבוא על גבי ענן לבן ביום שהם מדמיינים. הם כולם חסרי סבלנות וחסרי אונים; הם עצמם אפילו לא יודעים אם אלוהים יטפל בכל אחד מהם, מהקומץ הקטן והמגוון של בני אדם מכל זרם דתי. העבודה שאלוהים מבצע כעת, העידן הנוכחי, רצון האל – הם אינם מבינים אף אחד מהדברים האלה, וכל שהם יכולים לעשות הוא לספור באצבעותיהם את הימים שנותרו להם. רק מי שצועד בעקבות שה האלוהים עד הסוף יוכל לזכות בברכה הסופית. אולם "הפיקחים" שלא מסוגלים לצעוד בעקבותיו עד הסוף אך מאמינים שזכו בכל לא מסוגלים להיות עדים להופעתו של אלוהים. כל אחד מהם מאמין שהוא האדם החכם ביותר עלי אדמות, והם קוטעים ללא כל סיבה את התפתחותה המתמדת של עבודת האל, ונדמה שהם מאמינים בוודאות גמורה שאלוהים ייקח אותם לשמיים בהיותם בני האדם "הנאמנים לאלוהים יותר מכל, הצועדים בעקבות אלוהים ומצייתים לדבר האל." אפילו כשהם "נאמנים יותר מכל" לדברים שאלוהים אומר, דבריהם ומעשיהם עדיין מרגישים כה מגעילים, משום שהם מתנגדים לעבודתה של רוח הקודש ונוקטים עורמה ופעולות מרושעות. מי שלא צועד בעקבות אלוהים עד הסוף, שלא עומד בקצב של רוח הקודש ורק נצמד לעבודה הישנה, לא רק אינו נאמן לאלוהים. נהפוך הוא – הוא נעשה לאחד ממתנגדי האל ולאחד מאלה שהעידן החדש דחה, וייענשו. היש דבר עלוב מהאנשים האלה?

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר 

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

עליכם להכיר את התכלית והמשמעות של כל אחד משלושת שלבי עבודתו של אלוהים

(1) מטרתה ומשמעותה של עבודתו של אלוהים בעידן החוק

דברי אלוהים רלוונטיים:

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו. אבות אלה של האדם ידעו רק לאכול את שיהוה ברא, ליהנות ממה שיהוה ברא, אך הם לא ידעו לרחוש כבוד ליהוה; הם לא ידעו שעליהם לעבוד אותו ולכרוע לו ברך. כיצד היו יכולים להיקרא ברואי-אל? אם כן, הלא נאמרו לשווא הדברים "יהוה הוא אדון כל הבריאה", ו"הוא ברא את האדם כהבעה של עצמו, להללו ולייצגו"? כיצד יכולים אנשים שאינם רוחשים כבוד ליהוה לשמש עדים לכבודו? כיצד הם יכולים להיות ביטויים לכבודו? הלא דברי יהוה, "בראתי את האדם בצלמי," הופכים בכך לכלי נשק בידיו של השטן, המשחית? הלא דברים אלה הופכים לאות קין על בריאת האדם בידי יהוה? על מנת להשלים את השלב הזה של עבודתו, לאחר שברא את האנושות, יהוה לא הנחה את בני האדם ולא כיוון אותם מאדם ועד לנוח. רק אחרי המבול החל להנחות באופן רשמי את בני ישראל, שהיו צאצאיהם של אדם ונוח. עבודתו ודבריו בישראל הנחו את חייהם של כל האנשים ברחבי הארץ והראו להם שיהוה מסוגל לא רק להפיח רוח חיים באדם, כך שיוכל לחיות את חייו, לקום לתחייה מהעפר ולהפוך לברוא-אל, אלא גם לצרוב את האנושות באש, ולקלל את האנושות – להשתמש במטהו כדי למשול באנושות. כך גם ראו שיהוה יכול להנחות את חיי בני האדם על פני האדמה, ולדבר ולעבוד בקרבם ביום ובליל. הוא עשה את העבודה רק כדי שברואיו ידעו שהאדם נברא מאדמה שהוא אסף, שהאדם נברא על ידו. יתר על כן, מטרתה של העבודה שהוא התחיל בישראל הייתה שעמים אחרים ואומות אחרות (שלמעשה לא היו נפרדים מישראל, אלא הסתעפו מבני ישראל, בהיותם גם הם צאצאים של אדם וחווה) יקבלו את בשורת יהוה מישראל, כך שכל הבריות בתבל ירחשו לו כבוד ויהיו תמימי דעים באשר לגדולתו. אילו יהוה לא התחיל את עבודתו בישראל, ובמקום זאת, לאחר שברא את האנושות, היה נותן להם לחיות חיים ללא דאגות על פני האדמה, הרי שמשום טבעו המוחשי של האדם (טבע פירושו שהאדם לעולם לא יכול לדעת דברים שאינו יכול לראות, כלומר שהוא לא יודע שיהוה ברא את האנושות ועל אחת כמה וכמה לא יודע מדוע הוא עשה זאת), הרי שהוא מעולם לא היה יודע שיהוה ברא את האנושות ושהוא אדון הכל. אילו היה יהוה בורא את האדם ומציב אותו על פני האדמה להנאתו, ואז פשוט מוחה ידיו מהאדמה ועוזב במקום למשול באדם למשך זמן מסוים, הרי שכל האנושות כולה הייתה חוזרת לאין; אפילו השמים והארץ וכל הדברים שברא, ובתוכם האנושות כולה, היו חוזרים לאין ונרמסים תחת רגלי השטן. וכך רצונו של יהוה ש"יהיה לו מקום לעמוד בו על פני האדמה, מקום קדוש בקרב בריאתו" היה מתנפץ לרסיסים. לכן במקום זאת, לאחר שאלוהים ברא את האנושות, הוא הנחה את בני האנוש בחייהם ודיבר איתם על מנת להגשים את חפץ לבו, לממש את תוכניתו. מטרת עבודתו של אלוהים בישראל הייתה רק להוציא לפועל את התוכנית שבנה לפני שברא את כל הדברים, ולפיכך לא הייתה סתירה בין עבודתו ראשית בקרב בני ישראל ובריאתו את כל הדברים, אלא ששני היבטים אלה נעשו לשם ניהולו, עבודתו וכבודו, באופן שהעמיק את משמעותה של בריאת האנושות על ידו. הוא הנחה את חיי האנושות על פני האדמה במשך אלפיים שנה לאחר נוח, שבמהלכן לימד את בני האדם לרחוש כבוד ליהוה, אדון הכל, לימד אותם כיצד להתנהל ולחיות את חייהם, ומעל הכל, כיצד לפעול כעדים ליהוה, לשמוע לו ולרחוש לו כבוד, ולהלל אותו במוזיקה כמו שעשו דוד וכוהניו.

דופקים בדלת | 'מהן השגיאות הנפוצות ביותר בבואנו לקדם את פני ישוע?'

מאמינים רבים המצויים בחוגים דתיים, מאמינים למה שהכמרים והבכירים אומרים: "כל דבריו ועבודתו של אלוהים נמצאים בכתבי הקודש. לא ייתכן שדברים כלשהם שאמר אלוהים יופיעו מחוץ לכתבי הקודש". אך האם יש לטענה זו בסיס בכתבי הקודש? האם ישוע אדוננו אמר את הדברים הללו? בחזון יוחנן מופיעה פעמים רבות הנבואה: "מי שאוזן לו ישמע נא את מה שרוח האל אומרת לכנסיות". ישוע אומר את הדברים בצורה כל כך ברורה: כשישוע יחזור באחרית הימים, הוא ידבר שוב. בדבר קידום פניו של ישוע, אם לא נחרוג מכתבי הקודש ולא נחפש את מה שרוח הקודש אומרת לכנסיות, האם נוכל לקדם את פניו של ישוע?

ייתכן שתאהב גם...

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם | מדוע נאמר שהאנושות המושחתת זקוקה יותר לישועה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם?

★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*。:ﾟ*☆*ﾟ:。:*★*

קטעים נבחרים מדברי אלוהים

האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן, או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם, ואלוהים הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם שהוא בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, וכדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם – הוא נראה כאדם רגיל, וחייו הם חיי אדם רגיל, וכל מי שרואה אותו לא יכול לזהות כל הבדל בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו, כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה, ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומות רבות בקרב בני האדם, אותן מהומות לא השפיעו על השפעותיה הרגילות של עבודתו. כלומר, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשפיע היטב, והשפעה זו מושגת הודות לאנושיותו הרגילה. אין ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים, ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. וההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, נרחבת בהרבה מתפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים מגשים בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף אדם – גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים מובילים לתפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב, ויכולים אפילו לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאין מדובר באדם בלבד אלא באל עם קליפה של אדם, ואיש אינו יכול לתפוס אותו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שמשביע ביותר את רצונו של האל שלו, ואת מה שאותו אל הכי מוכן לעשות, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.