האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע התגלמה כבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה האדם מחזיק, שיש אל כזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכל מי שמתבצר באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיב אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד הם אלוהים בכללותו. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, אלוהים לא היה שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם של בני האדם האלה, האב לבדו או הבן לבדו לא יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחדיו יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. זו אמונתם של כל המאמינים הדתיים, כולל כל חסיד וחסיד בקרבכם. אולם באשר לשאלה אם זו אמונה נכונה, איש לא יכול להסביר זאת, מפני שאתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים שקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אתם לא יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם בתפיסות דתיות באופן חמור מדי. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך, גם בעניין הזה, נכנעתם להשפעה המזיקה הזו, משום שהשילוש הקדוש פשוט לא קיים.

הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש

תוכנית הניהול של אלוהים, ששת אלפים שנה, מגיעה לסיומה, ודלת הממלכה פתוחה לכל מי שמתגעגע להופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? מה אתה רוצה? אתה מחכה לאלוהים? האם אתה מחפש עקבות של אלוהים? יש אנשים שאוהבים את אלוהים להופיע! וקשה למצוא עקבות של אלוהים! בעידן כזה, מה עלינו לעשות בעולם כזה כדי לחזות ביום שבו אלוהים הופיע? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקחת את צעדיו של אלוהים?

מערכון 'אנחנו בוודאי חולמים!' | האם ניתן להיכנס אל מלכות השמיים באמצעות עבודה קשה?

כומר מהעולם הדתי במעיל מעור כבש, אישה נחמדה וישרת-דרך, ומשיחית אדוקה בעלת כושר הבחנה ושאוהבת את האמת, נפגשים במערכון הומוריסטי שבוחן את השאלה: "האם ניתן להיכנס אל מלכות השמיים באמצעות עבודה קשה?" האירוניה והוויכוח המבריק בין המאמינה לכומר מותירים בידי הצופים חומר רב למחשבה...

האל הכול יכול אומר,עכשיו הוא הזמן שבו אני קובע את סופו של כל בן אדם, ואין זה השלב שבו אני מתחיל את עבודתי על האדם. אני כותב בספרי, שורה אחר שורה, את דבריו ומעשיו של כל בן אדם, וכן את הנתיב שבו הוא צועד כחסיד שלי, את תכונות האופי הטבועות בו ואת ביצועו הסופי. כך לא יהיה בן אדם שיוכל להימלט מידי וכולם יהיו בקרב בני סוגם להגדרתי. אני קובע את ייעודו של כל בן אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים, יבואו על עונשם. זוהי עובדה נצחית. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקו של אלוהים וכגמול על מעשיהם הרעים. לא שיניתי את תוכניתי כהוא זה מאז עצם הגייתה. אלא שלאדם נראה כי מספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי קטן והולך, וכך קטן גם מספרם של אלה שאני מאשר באמת ובתמים. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה. אמונתו ואהבתו של האדם הן אלה שמשתנות ודועכות חדשות לבקרים, עד כדי כך שכל בן אדם יכול לעבור מכרכור סביבי להתנהגות אדישה כלפיי או אף לשילוחי אחר כבוד. הגישה שלי אליכם לא תהיה חמה ולא קרה עד שאחוש בסלידה ואז לבסוף אמיט עליכם עונש. עם זאת, ביום הדין, עדיין אראה אתכם, אבל אתם כבר לא תהיו מסוגלים לראות אותי. אני כבר מרגיש שהחיים בקרביכם מעיקים ומשעממים, לכן מיותר לציין שבחרתי סביבה שונה לחיות בה כדי שאוכל להימנע מפגיעת דבריכם הזדוניים ולהתרחק מהתנהגותכם השפלה כדי שלא תוכלו יותר לשטות בי או להתנהג אליי באדישות. לפני שאני עוזב אתכם, עודני קורא לכם להימנע מעשיית הדברים שאינם בהתאם לאמת. במקום זאת, עליכם לעשות את הדברים המספקים את הכל ואשר מועילים לכל בני האדם ומועילים ליעדכם. אחרת אתם תהיו אלה שינחלו אסון.

מאמרים מומלצים

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

מה ההבדל בין אופן עבודתו של האדון ישוע בעידן החסד ואופן עבודתו של האל הכול יכול בעידן המלכות?

דברי אלוהים רלוונטיים:

במהלך התגלמותו הראשונה, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו היתה גאולה. כדי לגאול את המין האנושי כולו, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שעשה בטרם נצלב, היתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על ישועת האדם על ידו מחטא וזוהמה. כיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שירפא חולים, וכך יראה אותות ומופתים, שייצגו את החסד בעידן ההוא; שכן עידן החסד התרכז סביב הענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות, כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר, ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גופו של ישוע בעידן החסד, הן היו עבודת הרוח שהתממשה בבשר ודם.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודתו של ישוע הושלמה בהתאם לצורכי האדם באותו עידן. משימתו הייתה לגאול את האנושות, לסלוח לה על חטאיה, ולכן טבעו היה כל כולו ענווה, סבלנות, אהבה, אדיקות, צניעות, רחמים ורוחב לב. הוא ברך את האנושות ברוחב לב והעניק לה חסד בשפע ואת כל מקורות ההנאה: שלווה ואושר, סבלנותו של ישוע ואהבתו, רחמיו ורוחב לבו. באותם ימים, כל שידע האדם היה שפע של הנאות: לבו היה שלו ובטוח, רוחו הייתה מנוחמת והוא שאב את כוחותיו מישוע הגואל. עצם היכולת להשיג את הדברים האלה הייתה תוצאה של העידן שבו הוא חי. בעידן החסד, האדם הושחת על-ידי השטן ולכן עבודת הגאולה של כלל האנושות הצריכה מידה רבה של חסד, סבלנות ואיפוק אינסופיים, ואף יותר מכך, קורבן שיכול היה לכפר על חטאי האנושות. בעידן החסד כל שראו בני האדם היה קורבן החטא שלי למען האנושות - ישוע. הם ידעו שאלוהים יודע להיות רחום וחנון, וכל מה שראו היו רחמיו של ישוע ורוחב לבו. הסיבה לכך הייתה העובדה שחיו בעידן החסד. לכן, בטרם יכלו להיגאל, היה עליהם ליהנות מהחסד הרב שהעניק להם ישוע - זה היה הדבר היחיד שהיטיב עמם. כך, דרך התענגותם על החסד, הם יכלו לקבל מחילה על חטאיהם, ויכלו להיגאל דרך איפוקו ורחמיו של ישוע. רק דרך איפוקו וסבלנותו של ישוע הם יכלו לקבל מחילה וליהנות משפע החסד שישוע העניק להם - ממש כפי שאמר ישוע, "לא באתי לקרוא את הצדיקים לתשובה, כי אם את החוטאים". ...ככל שהרבה ישוע לאהוב את האנושות ומחל לבני האנוש על חטאיהם והעניק להם שפע רחמים ורוחב לב, כך גדלה יכולתו של האדם להיגאל ולהיקרא "הכבשים האובדות" שהחזיר ישוע במחיר כבד. השטן לא יכול היה להפריע לעבודה זו כיוון שישוע נהג במאמיניו כפי שאם אוהבת נוהגת בפעוטות שבזרועותיה. הוא לא כעס עליהם או תיעב אותם, אלא היה מלא ברחמים. הוא מעולם לא נהג בהם בזעם אלא בסבלנות והעלים עין מטיפשותם ובורותם, ומחל להם לא "עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע." כך לבו תיקן את לבם של אחרים ובני האדם זכו למחילה דרך איפוקו.

מתוך 'האמת בנוגע לעבודה בעידן הגאולה' ב'הדבר מופיע בבשר'

כיצד עבודת המשפט של אלוהים במהלך אחרית הימים מטהרת ומושיעה את האנושות?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואם מישהו שומע את דבריי ולא מאמין בהם, אני לא שופט אותו, משום שלא באתי לשפוט את העולם, אלא להושיע את העולם. מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 47-48).

"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).

דברי אלוהים רלוונטיים:

מובן שכאשר אלוהים הופך לבשר ודם הפעם, עבודתו היא לבטא את טבעו, בעיקר באמצעות הטלת ייסורים ובאמצעות שיפוט. על בסיס הדברים האלה, הוא נותן לאדם אמת רבה יותר וחושף דרכים רבות יותר לנוהג, ובכך הוא משיג את מטרתו לכבוש את האדם ולהושיע אותו מטבעו המושחת. זה מה שעבודתו של אלוהים בעידן המלכות טומנת בחובה.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

קדימונים לסרטי הבשורה | 'אמונה באלוהים'

יו קונגואנג מפיץ את הבשורה מטעם כנסיית האל הכול יכול. בעודו מפיץ את הבשורה, הוא נרדף בידי הממשלה הקומוניסטית הסינית. הוא ברח אל ההרים, ושם קיבל סיוע מז'נג זון, עמית בכנסייה הביתית המקומית. כאשר השניים נפגשו לראשונה, הם חשו כאילו כבר הכירו איש את רעהו מזה זמן רב. ז'נג סון הוביל את יו קונגואנג אל הבקתה המסוככת שבה הוא נפגש עם עמיתיו. שם התפתח דיון בין ז'נג זון לבין עמיתיו, דיון שעסק בשאלה האם אדם המאמין באלוהים אמור להישמע לבעלי השררה. יו קונגואנג שיתף אודות נושא זה והוציא אותם מן הבלבול. השיתוף של יו קונגואנג סייע להם מאוד, והם החלו לחפש את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים וללמוד אותה. אך כאשר נודע לסאן הבכיר מהכנסייה המקומית שיו קונגואנג הוא עד מכנסיית האל הכול יכול, הוא עשה את כל שביכולתו כדי לאטום את הכנסייה ולמנוע מהמאמינים למצוא את דרך האמת. סאן חיפש את יו קונגואנג מבית לבית ואפילו דרבן את המאמינים לדווח על יו למשטרה כדי שיעצרו אותו...

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, מאחריותנו ומחובתנו להעלות כקורבן את שכלנו וגופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו לא מכוונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו ולא למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכל.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני 2,000 שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו סבל מהרס חסר תקדים. הם צלבו את אלוהים – ביצעו פשע מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם; הם אולצו לשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: לשאת בעונשו של אלוהים. זו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

כיצד תוכלו להבדיל בין המשיח האמיתי ומשיחי שקר?

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל משיחי השקר האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

מי שהוא התגלמות האל יחונן גם במהותו של אלוהים, ומי שהוא התגלמות האל יחונן גם בביטויו של אלוהים. מכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שעליו לעשות, ומכיוון שאלוהים הופך לבשר, הוא יבטא את מה שהוא ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לאדם חיים ולהראות לאדם את הדרך. בשר ודם שלא ניחנים במהותו של אלוהים הם ודאי לא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אין ספק בכך. כדי להבין אם זו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הטבע שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לשפוט אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואם זו הדרך הנכונה רק על פי המהות. אם כן, המפתח להכרעה[א] אם מדובר בהתגלמותו של אלוהים הוא שימת לב למהות (עבודתו, דבריו, טבעו ועוד הרבה) ולא למראה החיצוני. אם האדם רואה רק את המראה החיצוני ומתעלם מהמהות, הדבר מעיד על הבורות והתמימות של האדם.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח, והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא לא בשר ודם, אלא התגלמותה של רוח האל. יש בו גם אנושיות רגילה וגם אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זה האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים בכבוד ובעצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו, ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו, והוא גם לעולם לא ישמיע מילים שהן נגד רצונו שלו...